לאה איני סופרת
http://www.saltarbutartzi.org.il/Index.asp?ArticleID=409&CategoryID=161
בהקשר לסיפורי "פינג פונג", מתוך "הרדופים, סיפורים מורעלים על אהבה", זב"מ, 1997
http://www.saltarbutartzi.org.il/Index.asp?ArticleID=409&CategoryID=161
בהקשר לסיפורי "פינג פונג", מתוך "הרדופים, סיפורים מורעלים על אהבה", זב"מ, 1997
היי לאה ,קראתי את המאמר והתרגשתי אהבתי את ההבחנות שעשית בין ספרות האין לספרות היש
אהבתי את רגישותך וקשיבותך לעולמם של תלמידים משכבות מצוקה כמי שמדברת אליהם בגובה העיניים ולא מתוך פטרונות פדגוגית דידקטית.
ויפה הציטטה מזלדה אכן נשמת קרן שמש אי אפשר לכלוא בכף יד
את הציטטה הזאת אפשר לקחת כמובן לכיוונים שונים
אולי כדאי להלות את הספור היפה הזה כאן בבלוג כדי שנוכל לקרוא ?
צ"ל להעלות- תיקון מלמעלה
מצטרפת לבקשתה של חנה.
חנה היקרה,
תודה על תגובתך הנבונה והחמה. הסיפור "פינג פונג" הוא מתוך קובץ הסיפורים "הרדופים" מ-1997. המחשבים היו שונים אז, ואני… אני לא כל כך השתניתי במוגבלותי באשר אליהם… אשתדל לחפש ולהעלות את הסיפור. ועם זאת, הספר, אומנם אזל, אך עותקים ממנו ישנן בספריות. אבל אעשה מאמץ, ותודה רבה על העניין.
אנסה להשיג את הספר
לאה, יפה ההסבר שלך על ספרות-האין הנונקונפורמיסטית, השוברת מוסכמות קיימות ובכך חותרת לאמת, כשבידיה האמצעי הפרדוקסלי – השפה המתעתעת והשקרית – שאמור להביא לשינוי, לגאולה.
תודה רבה ללי. ויפה גם השיר שלך שהעלית היום. דבר ראשון שראיתי כשנכנסתי כעת.
המילים שלך משאירות טעם של חירות, כמו אחרי שהולכים בסערה בפה פתוח… 🙂
מרגש מאוד לקרוא. יש הרבה כוח בהבחנות שאת עושה והוא כוח אינטלקטואלי ורגשי כאחד. אני לא יודעת אם הייתי מגדירה את ההבחנות באותה צורה. הדגשת האין והסירוב לא נראית לי נקודת מוצא הכרחית. אבל את ההבחנה בין שני סוגי הספרות אני בוודאי מקבלת ותודה שהזכרת לי את ריגוש החירות שבהתמסרות ליצירה אמיתית.
לוחמות חירות זה מה שאנחנו! תמיד ולעולם! תודה רבה, לי! והדימוי עם הפה הפתוח בזמן סערה (זה כשהצחוק מתמלא בגשם…)- מי יוכל לו?!
לאה'לה, כתבתי רשימה בעקבות מאמרך היפה כאן.
לוחמות חירות? שז חברתי היתה אומרת שאנחנו כוס נשכני. סתםםם.. נכתב בעקבות איזה הערה נרגנת של מישהו ברשימה שלי.
אני שמחה שאהבת את הדימוי! הוא נולד מהתחושות שהרשימה שלך עוררה בי :).
לאה יקירה,
מאמר מרגש שמתחבר לי עמוקות לתובנות שעלו אצלי בעקבות קריאת "ורד הלבנון". לאורך כל הספר ניטעה בי התחושה, שהאין וההעדר והחסר הולידו את אחת היצירות המלאות והממלאות שידעה הספרות העברית.
כמה שאלות, מי טבע את המושגים האלה, "ספרות האין" ו"ספרות היש"?
והאם "פינג פונג" עלה לאינטרנט? ובזה אני מצטרפת לחברותי, ותוהה, האם תוכלי לעשות קישור?
ואחרונה, תוכלי לספר על תגובות המורים והתלמידים?
תודה גדולה. זה מאמר חובה.
היי איריס,
לא קיבלת את המייל שלי?
מכל מקום, תודה רבה על התגובה והמלים החמות. יפה מה שכתבת על האין וההעדר ברומן כנגד מלאותו. מסקרן היה לי לקרוא על כך דרך עיניך. המושגים האין והיש כשלעצמם לקוחים מהפילוסופיה כמובן. כבר הרקליטוס אמר: "היש ישנו והאין איננו", וכל החיים האדם מנסה לקרב/למזג ביניהם. המושגים הללו באו לידי ביטוי גם אצל ניטשה וגם באקסטנציאליזם. את ההשאלה שלהם לספרות, נדמה לי שאני זו ששאלתי, וכבר לפני שנים. גם גאות החול עוסק במתח הזה, בטח ורד הלבנון, ולא רק ספריי אלו. זה בכלל נושא שמעניין אותי. אם תרצי, ראי בגנזך שלי את מסתי על נאבוקוב, וכך אגב, גם לימדתי בסדנאות הפרוזה כל השנים.
באשר להעלאה של הסיפור פינג פונג עצמו, אנא ראי תשובתי לחנה. קצת בעיה. וקצת עצלנות.
ואחרון, ההרצאה שכאן ניתנה בפני מורים בלבד, ואחר הועלתה באתר הארצי של סל תרבות. התגובות היו נרגשות מאוד. אני מקווה שהעלתה פרי גם בכיתות, עם הילדים. הכי חשוב.
לאתי. את המייל על המפגש בעין כרם? קיבלתי גם קיבלתי, והוא לא יוצא לי מהראש. לא יכולה להירגע ממנו. כתבתי לך… אולי טבע באוקיינוס.
נשיקות ואהבה. הכי מקווה שקולך וכולך בטוב.
קראתי הפוך קודם את הפוסט ספרות מגוייסת ואחר כך מאמר נפלא זה, והם כל כך מחזקים אותי במסעי הבודד להשתמש בחמר-חומר-קרמיקה שלא על מנת לענג את הקונה אלא לתת ביטוי לעצמי. במדיום שאני עוסקת בו רב הפיתוי ואני מידי פעם גולשת , אבל לאחר זמן מגלה שגם שם טמנתי חומרי נפץ של תזכורת,אל תדמיינו אפילו שכל מה שאתם רואים להנעים את זמנכם נוצר. בקיצור את נהדרת ואני אוהבת את כוח המלים שלך.
מירי היקרה,
תודה רבה! כתבת נהדר. כל כך חשוב להישאר נאמנים וקשובים לאמת הפנימית, אפילו היא אכזרית לפעמים. וזה באמת נכון לכל אמן, ומכל תחום יצירה. ולא פשוט המסע הבודד הזה בכלל. תודה בשנית.