Oh, look to the western sky מכשפה של מילים
בדממת יום הכיפורים אני רוצה ללחוש
בוא נתנה תוקף, אהוב.
לא אהבה, לא חסד, לא רוך.
הייתי רוצה לתנות משהו
במקום להרגיש את העפר קרוב כל כך
ואת צריבת החתימה על הבשר.
הלב ממריא עכשיו כמו אבק פורח
אל הרב ממגנצא לפני אלף שנה
שכשסרקו את בשרו במסרקות ברזל
שאל רק את מי תיקח האש, ואת מי יהרוג הקרח
וידע שהוא נותן את עצמו למתכת
והיה שלם באמת, שלם באמת.
אני לא שלמה. חרסים שבורים מעידים.
האם גם השנה אבער למרות הגשם
ואתמעט עוד קצת
וכמה צללים עוד אפגוש
או שמא הפעם, המלאכים הנחפזים יניחו לי לבעור
ולך, להתחמם.
והנה ההשראה: (כבכל שנה, אני והטקסט הזה רוקדים מסביב לשאלות הגדולות באמת)
ונתנה תוקף – הלחין יאיר רוזנבלום, שר חנוך אלבלק, מוקדש לנופלי בית השיטה.
שיר נפלא ענת, ואיזו פרשנות מקורית נתת לפיוט הרה הגורל והמצמרר הזה
שנה טובה וגמר חתימה טובה לך
תודה חנה,
שנה טובה ומלאה כל טוב, והמון אהבה.
תודה על התגובות.
ענת שלום,
אני מצטרף לחנה — שיר אישי שדוחק בהרהורים פנימיים להיפרש לנוכח עינינו.
שנה טובה וגמר חתימה טובה — צדוק
ענת יקרה,נוגע ללב. ממש. חתימה טובה. חיה אסתר
ואני גם אוהבת אותך ואת מה שאת. אין עליך ענת. חיה אסתר