מה שהיה מותר משורר, סופר ומתרגם, המתעניין באהבה, מין, מגדר, שפה וכל מה שמשתמע
אחרי שלושה פוסטים על כתיבה, מגרד לי לחזור ליצירה עצמה. השיר הבא נכתב לפני כשנה ומשהו, בימים האחרונים לפני המעבר שלנו לחו"ל, ונערך מעט מאז.
אנחנו נוסעים
אנחנו נוסעים. אנחנו נוסעים.
בעירום. בלי דרכון. עם חורים בחזה.
אנחנו נוסעים. אנחנו נוסעים.
עוברים. חודרים דרך. חולפים.
אנחנו נוסעים. אנחנו נוסעים. אנחנו נוסעים.
בסלון יש כסא ומראה וספה.
שבורים. אנחנו נוסעים.
במיטה ישנים. בארון מתחבאים.
אנחנו נוסעים. אנחנו נוסעים.
בצינה ובחום, ברע ובטוב,
במהרה, בקרוב, בדהרה, לא לחשוב,
בקפיצה, ברחיפה, במלים, בשפה,
באבר העומד בבטני השקופה,
באש ובמים, בכיור, בכיריים,
במרק העומד ורותח עדיין
בזמן המתאים. בזמן שצריך.
אנחנו נוסעים. אנחנו נוסעים.
אנחנו. נוסעים.
הקצה נהדר, הנסיעה בצורה כמו בתוכן. והחרדה.
תודה! אני מניח שהתכוונת לקצב ולא לקצה – תקלדה או שהשתלטות האותיות הזרות הגיעה גם לתגובות?
אופס! אכן התכוונתי לקצב.
זה ממש מחזיר אותי לרגש מאד מדוייק. צפות לי תמונות משלבים שונים בתהליך המעבר מול העיניים.
מצד אחד – אחוז תזזית כראוי למצב המלא חרדה. במיוחד התרשמתי מה"בעירום. בלי דרכון. עם חורים בחזה" – שהיא השורה היחידה, נדמה לי, שמסבירה למה זה כל כך מפחיד – כי נוסעים למקום חדש וזר, ואין שום מושג איך זה יהיה.
ומצד שני, יש גם משהו במקצב שמזכיר שיר ילדים, והאפקט, על דרך הניגוד, תורם לתזזית המבוהלת.
אה
לעדה,
אולי זו השאלה שיש לי לגבי השיר הזה – האם השורה הזו מספיקה כדי להעביר את הסיטואציה או שיש מקום להבהיר אותה עוד יותר.
טוב, על זה קשה לי לענות, כי הרי נתת הקדמה לפני השיר, כך שאני ידעתי במה מדובר עוד לפני שקראתי אותו. אבל אם יש ספקות, אפשר לבחור כותרת מפזרת ערפילים. משהו כמו "לפני יציאה לניכר", או משהו אחר שיבהיר, שאין מדובר במסע של שבועיים ללונדון וחזרה.
נכון שיש גם את תיאור הריהוט השבור בסלון – אבל הוא יכול אולי להתאים גם לסיטואציות אחרות.
מכל מקום, ה"בלי דרכון" הוא מוצלח מאד בעיני, כי למרות שברור שבלי דרכון לא יתנו לך בכלל לצאת, יש כאן רמז ברור לכך שבניכר תהיה, לפחות זמנית, חסר אזרחות.
אכן, זה היה קצת לא הוגן אבל בא מתוך החרדה שלי שלא-מבינים. אגב, זה בערך ממין הדברים שעורך היה יכול לעשות: לקרוא את השיר, להגיד "הסיטואציה לא לגמרי ברורה" ואז לחפש אתי דרך להבהיר אותה, למשל ע"י שינוי הכותרת.
רונן שלום
לדעתי הבעיה הפוכה – השיר קצת מסביר את עצמו יותר מדי.
יש משהו דוהר בקצב ה"אנחנו נוסעים" ובהחלט אירוניה של ילדותיות במהופך, ובכל זאת כשקראתי משהו לא היה מדויק בעיני.
אולי קצת להפחית כמה "אנחנו נוסעים". בטוח שנבין גם כך במה מדובר ואולי אפילו נרגיש זאת באופן חד יותר.