מה שהיה מותר משורר, סופר ומתרגם, המתעניין באהבה, מין, מגדר, שפה וכל מה שמשתמע

שירפרוזה, הפעם, עוד אחד שלא נכנס לספר לא בגלל איכותו אלא בגלל שלא התאים לאופי הכללי של הספר. אני עדיין מחפש לו אכסניה נעימה. סופרת חריצי מרצפות מתילדה משהקת. יושבת על שפת האמבט הצהבהב ומביטה בחרסינה הירוקה הישנה. ברתולד כבר ישן והיא יודעת שתוך שלוש דקות יתחילו נחירותיו להרעיד. בין שיהוק לשיהוק היא מהדקת סיכות בשערה, סוגרת כפתורים בחלוק הבית, ...

כבן מזל מאזניים, תמיד אהבתי דירוגים ומצעדים. הייתי מקשיב למצעדי המוסיקה ברדיו ועושה מצעדים משלי, של מה שלא יהיה (שירים, סרטים, אפילו חברים). לכן לא יכולתי להתעלם מדף הבלוגים הנצפים ביותר, המצאה אכזרית שנועדה לשגע אנשים כמוני ולגרום לי לבדוק כל חצי שעה מה מצבי במצעד ואיך התקדמתי. כי בניגוד לישראבלוג, למשל, כאן מדובר בקהילה קטנה, שאפשר די בקלות לבלוט ...

שנה טובה לכל קוראי הבלוג, ובהזדמנות זו (אולי כדי לקרר קצת את האווירה) שנכתב לאשתי כשהיא עוד היתה החברה החדשה שלי (כלומר מזמן).   סימנים לאסנת 1. אל תשאלי איך אני מרגיש.   ("סונטת אור ירח" של בטהובן.  החלק הראשון.)   את גוהרת לנשק את גופי. למשוך בשיער. להוציא שורשים.  לדקור את הפנים.   (הצלילים אינם מרפים.)    אני על ...

בעקבות דיון שהתחיל בתגובות בבלוג של צאלה כץ (www.blogs.bananot.co.il/showPost.php), רציתי לומר כמה דברים על שירה וניקוד. הכל התחיל ברשימות "עונג שירה" של צאלה [וזו אגב הזדמנות לומר "יישר כוח" על הרשימות המשעשעות, המרתקות ורבות ההשראה האלה, שחושפות משוררים מרתקים לעין הציבור]. במסגרת טקסט ההצגה התכליתי של המשוררים, כללה צאלה את הסעיף התמוה "ניקוד", שנענה בתשובה קבועה, "לא" (מפתיע מאוד, בהתחשב ...

השבוע הותקף (לדבריו) רועי צ"יקי ארד בידי המשורר נועם וואהל, בעקבות דברים שנכתבו בבלוג. תוכלו  לקרוא על זה כאן (www.notes.co.il/roy/36179.asp). מאחר שהארוע מתואר מצד אחד בלבד קשה להסיק מסקנות, אבל הוא בכל מקרה מעלה את השאלה, מה לאלימות ולמאבק פואטי. ועל כך חשוב לי לומר כמה דברים. שדה השירה כשדה קרב בשדה השירה, כמו בכל שדה אומנותי, מתנהל מאבק מתמיד ...

נו, נראה שיש תשובה חד-משמעית: פרובוקציות זה דבר מוכר, אם אפשר להסיק זאת מהמחסור בתגובות על הסיפור "דופלר". או שכבר נמאס משירה ומפרוזה ורוצים לשמוע משהו אחר (אל תדאגו. יהיה). בינתיים שיר מחולק לכמה תצפיות, מהימים האחרונים בארץ, לפני הנסיעה. 1. פס גופיה שחור מתעקל מטה מוסט מעט ורק חצי מסתיר פס חזייה בגון טבעי, עולה ויורד עם נשימתה המקפיצה ...

עוד סיפור קצר, יותר "סיפורי", פחות פרובוקטיבי, הרבה יותר ישן ואולי הרמז החזק ביותר בכתיבה שלי לתואר הראשון בפיזיקה, המככב בביוגרפיה. דופלר היא בקשה ממני לחכות לה בתחנה.  זה הגיוני, היא אף-פעם לא הגיעה אלי הביתה בזמן הלימודים, והיא לא הייתה בטוחה שהיא יודעת את הדרך.  אבל עכשיו, כשהיא בחופש, זה יהיה מוזר שאני אגיע אליה.  אז היא באה.  לוקחת ...

בפרק השלישי של העונה השלישית של "עמוק באדמה", בו צפינו אתמול בדי וי די, אומר המורה לאמנות של קלייר פישר שיצירת אמנות טובה היא כזו שגורמת לך לרצות להקיא. אם זה נכון, אני צריך לקבל כמחמאות את הכעס שיצירות שלי לפעמים מעוררות באנשים, שהתבטא למשל בתגובות לסיפור הקצר מאתמול, אבל גם לכל אורך הקריירה שלי בבמה חדשה, וגם בבלוג השני ...

סיפור חדש יחסית, קצת מבלבל, שאשמח לפידבק עליו. המכונה "כשנמות יקברו אותנו ביקבי ראשון לציון, שם עלמות מגישות כוסות של יין אדום אדום."   היא עמדה על הצוק שם ראה אותה, שש שנים קודם לכן, בשמלת החתונה. לידה עמד הגבר, לבוש חליפת ערב ונעליים שחורות מחודדות, והצלם לא נראה, אולי היה בצד השני של הצוק. רוח הים ליטפה את שניהם ...

כפי שכתוב בביוגרפיה שלי, לפני מספר שבועות יצא לחנויות ספר השירה הראשון שלי סימני נשיכה (דרשו אותו ממוכר העיתונים שלכם!). לספר קדם תהליך עריכה ארוך ומתיש (אך פורה) עם צמד עורכים, יקיר בן-משה (המיוצג אף הוא בבלוגייה זו) ואמיר אור, ובנהלך התהליך נפלו בצד הדרך כמה וכמה שירים, שפשוט לא התאימו לספר – אם מפני שלא היו טובים מספיק ואם ...