מה שהיה מותר משורר, סופר ומתרגם, המתעניין באהבה, מין, מגדר, שפה וכל מה שמשתמע
נו, נראה שיש תשובה חד-משמעית: פרובוקציות זה דבר מוכר, אם אפשר להסיק זאת מהמחסור בתגובות על הסיפור "דופלר". או שכבר נמאס משירה ומפרוזה ורוצים לשמוע משהו אחר (אל תדאגו. יהיה). בינתיים שיר מחולק לכמה תצפיות, מהימים האחרונים בארץ, לפני הנסיעה.
1.
פס גופיה שחור מתעקל מטה
מוסט מעט ורק חצי מסתיר
פס חזייה בגון טבעי, עולה
ויורד עם נשימתה
המקפיצה כתף ממנה שמטה
ג"קט תכול צמרי
אחרי שהתיישבה.
2.
אפה פחוס פנימה, היא מבקשת
מלצרית שתביא לה קלמרי,
מסמנת בידה לחברה שהיא
מאחרת.
3.
תלתלי פנינה, חולצת טורקיז,
מבט יפני כסכין
מסתער על ספרי שירה.
4.
הפנים נמושות, בשפתיים מבוכה,
גבות דקות מתרחקות מן העיניים.
אצבע אחת, ארוכה,
מונחת רכה על כתפה.
5.
עור פניה
של המלצרית במסעדת השווארמה
מאדים.
למה ככה? רק היום התחוור לי שאתה גם פה.
(והמעברים הקופצניים בין גוף שלישי לגוף ראשון שם בלבלו אותי).
ככה כי רציתי שיהיה מאגר מסוים של טקסטים ב"חדר" הזה לפני שאני מזמין אליו חברים מהבלוג הישן. לא הרגשתי נוח להזמין לפני שאסיים "לרהט".
ולעניין – איזה מעברים קופצניים? אין גוף ראשון בשיר בכלל.
שיואו, אתה פולני!
ב"שם" התכוונתי ל"דופלר".
חשבתי שזה ברור כי עניתי להערה שלך שאין שם מגיבים.
אה, הבנתי… פשוט היה נראה לי הגיוני שהערה על טקסט מסוים מתקשרת אליו ולא לקודם (נו, הדם הפולני פועל, צדקת).