ילידת חיפה, שחקנית, כותבת, מורה.
שיחקה במספר תיאטרות, בין השאר: בית ברנרדה אלבה, הבט אחורה בזעם (תיאטרון באר שבע), טייבלע והשד שלה (הבימה), הפקות פרינג'': בתוכו (הסמטה), רכבת בבואריה (פסטיבל עכו), ספר הזכרונות של בטני (תיאטרון קרוב). עד כה פרסמה ארבעה ספרי שירה: רצועה של אור (הוצאת אלקנה), כולם מייחלים למחווה של אהבה (הוצאת ביתן), ספר הזכרונות של בטני (תמוז ואגודתהסופרים(
לחם הפנים (הקבוץ המאוחד). שיריה מתפרסמים בבמות ספרותיות שונות.
מלמדת דבור לבמה ועבודה על טכסט בבית צבי, סמינר הקיבוצים ואוניברסיטת חיפה
ספר הזכרונות של בטני
ובהמשך לפוסט של איריס קובליו – ארשת אחרת ומראה נוסף
תודה גליה
לא ! הספר הזה יצא ב 2000 (אני חושבת)
האם זו גליה אבן חן ?
אם כן תלמידים שלי נכנסו לכיתה עם "פיסות שירים צבעוניות" הנושאות את שמך, הם קיבלו אותם באוטובוס
רעיון נפלא !
הי רוניתה
איריס ציירה מהרהורי דמיונה ויצא לה גורת אריות רעבה 🙂
רונית- משונה , דווקא עניתי לך על כל המיילים עם הפרטים והכל , לא הגיעו ?
ואפילו כתבתי שממש אין צורך ברשום
אינדבר שיהיה חכסמח 🙂
(מקווה שיגיע לפני החג)
שיר נהדר ותמונה נהדרת…. איך התלתלים נבלעים ברקע המתולתל משהו. נהדר.
האם יש לך עדיין עותקים למכירה? אני מזמינה אחד.
ולנעמיקי שלי יש תמונה נורא נורא דומה, (רק שחרחורת יותר) היא קבורה במחסני בארץ, אעלה אותה כשנחזור.
חג שמח, ריקי מקסימה, ואביב נצחי.
הי איריס תודה על הקריאה
כתבי לי במייל את כתובתך
האינטרנט זו המצאה שהמוח שלי עוד לא תופס ואני כל יום מתפעלת ממנו מחדש, זה ממש כמו היהודי שעומד מול הג'ירפה בגן חיות ואומר שאין דבר כזה !
ולמה אני כותבת זאת : תמונות ששוכבות באלבומים נשכחים עשרות ויותר שנים פתאום עולים אשכרה מן הנשייה 🙂
תזכרי שהבטחת להעלות את נעמיקי שלך !
ובתמונה את אכן נראית ילדה ממזרית, אבל פחות מההמזריות המצמיתה בציור של איריסקה. יותר ממזריות ילדותית מתוקה כזו.
טרם נפגשנו, אז אני לא יודעת אם השתנית, אבל הנה, אמיר אומר שלא…
הי יעל
שמחה שאת אוהבת את שם הספר , הוא יצא ב 2000 וכן העלתי ממנו שירים בבלוג
בציור זה תמיד כל כך מעניין לראות את הקשר בין האוביקט לבין ציורו
אין ספק שזה ממש רק הצייר ,רק איריס !
ואם נביא דוגמא מאילנות ממש גבוהים :
יש שתי תמונות שפיקאסו צייר את אולגה (?) אשתו כשהיה נשוי לה ואחרי שהתגרש ממנה – מדהים !
אם מישהו שבקיא ברשת יכול להעלות קישורים לתמונות אודה לו מאד
סמדר לומניץ אלופה בזה
אהוד יקירי
מקווה שהוא מתחבא לו במקום בטוח 🙂
אגב מצח : בילדותי כשרצו בני המשפחה לקנטר אותי (ורצו)על כל דבר שפישלתי היו אומרים לי: ואנחנו חשבנו שמהמצח הזה תצא גולדה מאיר , ובכן הדבר היחיד שהיה לי מגולדה זה הנעליים (בצבא) 🙂
התמונה, שם הספר והשיר עושים יצירת אמנות כשלעצמה, שלמה. שלוקחת אותי למקומות הילדות שלי וגורמת לשאול את עצמי האם אני זוכרת את פני הילדה שלי. האם אני הלכתי לאיבוד בתוך הנהר הגדול. שאלות של חשבון ומאזן.
והתמונה מקסימה!!! מזכירה לי עבודה שעשיתי לשיר "אלישבע"
לא יודעת אם הקישור ייקח אותך לעבודה עצמה או לגלריה, אבל לדעתי תזהי את העבודה http://www.lucyelkivity.com/index.php?option=com_content&task=view&id=19&Itemid=38
לוסי יקרה
איזו גלריה , כל כך אוהבת את העבודות שלך
שתי עבודות נראות לי שמתכתבות ישירות עם הפוסט
א. הבובה בזירת הרצח – עבודה חזקה במיוחד
ב. הילדה עם הבובה
שיהיה לך ולמשפחתך חג שמח
לוסי בפוסט האחרון שלי – ראית איזה תלמידה טובה אני איזה אחול שלוק של קישורים 🙂
טלאים של אור שחקנית כותבת מורה
.jpg)
האם מדובר בספר חדש שיצא זה עתה?
השיר קסום.
תודה גליה
לא ! הספר הזה יצא ב 2000 (אני חושבת)
האם זו גליה אבן חן ?
אם כן תלמידים שלי נכנסו לכיתה עם "פיסות שירים צבעוניות" הנושאות את שמך, הם קיבלו אותם באוטובוס
רעיון נפלא !
ריקי שיר מאד מאד יפה, ילדונת 🙂
תודה אבנר
ילדון מכובד כשלעצמו 🙂
מאד מאד אהבתי את השיר הזה, ריקיל'ה.
ואת כל כך ריקי קטנה ומהממת בתמונה,
ואני רואה עכשיו את ההשקה לציור של איריס.
כתבתי לך מיילים, לא קיבלתי תשובה משום מה (מקווה שזו לא בעיה במנגנון ההודעות באתר),
בסוף שלחתי לך היום את הספר, מקווה שלכתובת המדוייקת…. ברשום.
הי רוניתה
איריס ציירה מהרהורי דמיונה ויצא לה גורת אריות רעבה 🙂
רונית- משונה , דווקא עניתי לך על כל המיילים עם הפרטים והכל , לא הגיעו ?
ואפילו כתבתי שממש אין צורך ברשום
אינדבר שיהיה חכסמח 🙂
(מקווה שיגיע לפני החג)
באמת ? ענית לי???
מוזר, לא קיבלתי ממש שום מייל.
יש בעיה במנגנון של האתר ?
בסוף לקחתי את הכתובת שהיתה רשומה לא לגמרי ברור במעטפתך ..
אולי תנסי לשלוח לי שוב מייל, נבדוק אותם שוב..
(אבל צרפי נא את כתובת המייל שלך בהודעה, בסדר ?)
בסוף הכל הופך לביורוקרטיה, גם האמנות והיצירה 🙂
לגמרי ! ממש על כל מייל !!
מנסה שנית , רונית כתובת המייל שלי נמצאת ב"חתימה"
ריקי איך כל משפט זורם לאחר במן פשטות כזו, סבתא של הכלה שמשתגעת ואבוד פני הילדה, מקבלים ברצף מובן חדש שמדבר אלי, וחיוך הילדה מהתמונה מקסים
חני , איזה יופי ! תודה על הקריאה הזאת שלך חני
מה את מדברת, ריקי! איך כמעט לא השתנית!
אמיר אתתתתה מתוווואוק !!
יש לי נטייה להאמין למה שאומרים לי 🙂
שיר נהדר ותמונה נהדרת…. איך התלתלים נבלעים ברקע המתולתל משהו. נהדר.
האם יש לך עדיין עותקים למכירה? אני מזמינה אחד.
ולנעמיקי שלי יש תמונה נורא נורא דומה, (רק שחרחורת יותר) היא קבורה במחסני בארץ, אעלה אותה כשנחזור.
חג שמח, ריקי מקסימה, ואביב נצחי.
הי איריס תודה על הקריאה
כתבי לי במייל את כתובתך
האינטרנט זו המצאה שהמוח שלי עוד לא תופס ואני כל יום מתפעלת ממנו מחדש, זה ממש כמו היהודי שעומד מול הג'ירפה בגן חיות ואומר שאין דבר כזה !
ולמה אני כותבת זאת : תמונות ששוכבות באלבומים נשכחים עשרות ויותר שנים פתאום עולים אשכרה מן הנשייה 🙂
תזכרי שהבטחת להעלות את נעמיקי שלך !
שם נפלא לספר, אין ספק בכך.
ובתמונה את אכן נראית ילדה ממזרית, אבל פחות מההמזריות המצמיתה בציור של איריסקה. יותר ממזריות ילדותית מתוקה כזו.
טרם נפגשנו, אז אני לא יודעת אם השתנית, אבל הנה, אמיר אומר שלא…
באיזו שנה יצא הספר?
העלית ממנו שירים?
הי יעל
שמחה שאת אוהבת את שם הספר , הוא יצא ב 2000 וכן העלתי ממנו שירים בבלוג
בציור זה תמיד כל כך מעניין לראות את הקשר בין האוביקט לבין ציורו
אין ספק שזה ממש רק הצייר ,רק איריס !
ואם נביא דוגמא מאילנות ממש גבוהים :
יש שתי תמונות שפיקאסו צייר את אולגה (?) אשתו כשהיה נשוי לה ואחרי שהתגרש ממנה – מדהים !
אם מישהו שבקיא ברשת יכול להעלות קישורים לתמונות אודה לו מאד
סמדר לומניץ אלופה בזה
איזו תמונה מקסימה ,ריקי, תווי פנים ברורים זכים ,בובתיים. צודק אמיר
והשיר מקסים ונוגע
תודה רבה חנה יקירה
שיהיה לכם חג שמח ופורח
ריקי
שמחה שהתודעתי לשירייך בזכות הבננות
והשיר הזה נפלא אף הוא
השם של הספר מהמם ומקדים את רוח הזמן תמיד…
תודה רבה מירי
זהו שגם אני תודות לבננות הכרתי את ידייך שעושות נפלאות בחומר ובפורצלן 🙂
שיהיה לכם חג שמח וירוק
מקסים, יש המון קלסיות מהסוג החגיגי בשירה שלך.
בהמשך לתגובה שלי בפוסט של איריס קובליו, נקרא לריקי הבוגרת ונשאל את פיה :
לאן נעלם המצח הגלוי, הרחב, התמים והמאיר שהיה לריקי הילדה ?
מה שעוד בולט הוא שעיני החתול לא השתנו
אהוד יקירי
מקווה שהוא מתחבא לו במקום בטוח 🙂
אגב מצח : בילדותי כשרצו בני המשפחה לקנטר אותי (ורצו)על כל דבר שפישלתי היו אומרים לי: ואנחנו חשבנו שמהמצח הזה תצא גולדה מאיר , ובכן הדבר היחיד שהיה לי מגולדה זה הנעליים (בצבא) 🙂
מקסים, ריקי.
השיר, הצילום.
גם אני חושבת שלא השתנית הרבה, והדמיון בין ריקי הקטנה לריקי הגדולה מאוד בולט:)
בובות שתיים, בובתיים.
ריקי ו-??… זו וזו.
איך קוראים לבובה?
והספר דרך קבע ליד מיטתי.
מומלץ בחום.
ריקי, ענוג-האד החלבי שעוטף בתכריך של נצח..
והצילום כל כך הילדה שאת..
חג אביב שמח, ריקי..
התמונה, שם הספר והשיר עושים יצירת אמנות כשלעצמה, שלמה. שלוקחת אותי למקומות הילדות שלי וגורמת לשאול את עצמי האם אני זוכרת את פני הילדה שלי. האם אני הלכתי לאיבוד בתוך הנהר הגדול. שאלות של חשבון ומאזן.
והתמונה מקסימה!!! מזכירה לי עבודה שעשיתי לשיר "אלישבע"
לא יודעת אם הקישור ייקח אותך לעבודה עצמה או לגלריה, אבל לדעתי תזהי את העבודה http://www.lucyelkivity.com/index.php?option=com_content&task=view&id=19&Itemid=38
על פוסטים כאלה אני אומרת, תודה
לוסי יקרה
איזו גלריה , כל כך אוהבת את העבודות שלך
שתי עבודות נראות לי שמתכתבות ישירות עם הפוסט
א. הבובה בזירת הרצח – עבודה חזקה במיוחד
ב. הילדה עם הבובה
שיהיה לך ולמשפחתך חג שמח
לוסי בפוסט האחרון שלי – ראית איזה תלמידה טובה אני איזה אחול שלוק של קישורים 🙂