בננות - בלוגים / / זה יכול להיות שיר אהבה
טלאים של אור
  • ריקי דסקל

    ילידת חיפה, שחקנית, כותבת, מורה. שיחקה במספר תיאטרות, בין השאר: בית ברנרדה אלבה, הבט אחורה בזעם (תיאטרון באר שבע), טייבלע והשד שלה (הבימה), הפקות פרינג'': בתוכו (הסמטה), רכבת בבואריה (פסטיבל עכו), ספר הזכרונות של בטני (תיאטרון קרוב). עד כה פרסמה ארבעה ספרי שירה: רצועה של אור (הוצאת אלקנה), כולם מייחלים למחווה של אהבה (הוצאת ביתן), ספר הזכרונות של בטני (תמוז ואגודתהסופרים( לחם הפנים (הקבוץ המאוחד). שיריה מתפרסמים בבמות ספרותיות שונות. מלמדת דבור לבמה ועבודה על טכסט בבית צבי, סמינר הקיבוצים ואוניברסיטת חיפה

זה יכול להיות שיר אהבה

בִּדְמוּת שֶׁל אִשָּׁה
הוֹפַעְתָּ בְּפֶתַח בֵּיתִי
בְּדִיּוּק כְּשֶׁחֲבֶרְתִּי הַטּוֹבָה וְהַמּוּזָרָה
הִתְאָרְחָה בּוֹ
וְלַמְרוֹת שֶׁסַּכִּין אֲחֻזָּה הָיְתָה בְּיָדִי
אוֹ קֶרֶשׁ שֶׁלֹּא מִכְּבָר
נִפְרְשָׂה עָלָיו עַגְבָנִיָּה
חִבַּקְתִּי  אוֹתְךָ בְּכָל הָרֹךְ שֶׁהָיָה בִּי
וּבְאוֹתוֹ זְמַן
לֹא הָיִיתִי יָפָה
וְלֹא הָיִיתִי חֲכָמָה
לֹא הָיִיתִי צְעִירָה
וְלֹא מְבֻגֶּרֶת
אֶלָּא הָיִיתִי אֲנִי
וְאַתָּה הָיִיתָ אַתָּה
וּתְוָאֵי  גּוּפְךָ נִמְסְכוּ בִּי
כְּמוֹ לְשַׁד הֶעָנָף הַחֲלָבִי
לְתוֹךְ הַמַּיִם שֶׁבַּאֲגַרְטַל הַזְּכוּכִית שֶׁלִּי

54 תגובות

  1. אוי ריקי, האם את שומעת אותי
    גוף ונפש
    יפיפה

  2. "אלא הייתי אני," יש כמה רגעים כאלו בחיים, הנצחת אחד, נפלא, לוקחת כצידה לדרך

    • חני , תודה על שבחרת משפט כזה מהשיר ופתאום הארת לי אותו. שתהיה לכן נסיעה נפלאה 🙂

  3. שיר נפלא, ריקי
    כל כך חזק הלַמְרוֹת

  4. ריקי, די, אי אפשר לעמוד באהבות הקיץ הפורחות האלה:)
    וּתְוָאֵי גּוּפְךָ נִמְסְכוּ בִּי
    כְּמוֹ לְשַׁד הֶעָנָף הַחֲלָבִי
    לְתוֹךְ הַמַּיִם שֶׁבַּאֲגַרְטַל הַזְּכוּכִית שֶׁלִּי
    איזה ארוטיקה עדינה ויפה

    • וזה באמת שיר אהבה אמיתי לא מגונדר, ככה באמצע החיים ,באמצע הבישול, בלי פוזות וגינונים, כשאת מביאה את המהות האמיתית שלך המולידה רגע חסד נדיר באמצע השיגרה -יפה השיר ולא מתיפיף. ריקי

    • תודה מוישהלה ,אבל כמה חבל שהקיץ חולף הולך לו. אני לגמרי אשה של קיץ וכמה שהוא יותר חם אני יותר מרוצה…
      אני מעריכה שכמה גבות (גבה?) מתרוממות בתמיהה…

  5. וּתְוָאֵי גּוּפְךָ נִמְסְכוּ בִּי
    ריקי, ריגשת אותי

  6. ריקי, אני מודה שלא לגמרי הבנתי את הפתיח, אבל מאוד אהבתי את הסיום. ועוד אהבתי איך שהתשוקה נמזגת בתוך הדברים הקטנים, בתוך חיתוך עגבניה. ואפרופו עגבניה וסכין – הם מוסיפים גם לארוטיקה וגם למתח. יפה. וטוב שהכל מגיע בזמן הכי מפתיע – לא יפה, לא חכמה, לא צעירה, לא מבוגרת. ככה היא פשוט בדיוק.

  7. ריקי, בנגיעה כזו שמעבר לתוואי הגוף, את מעירה יופי וגעגוע, ובכל זאת עדיין משאירה אותנו עם חידה: "בִּדְמוּת שֶׁל אִשָּׁה
    הוֹפַעְתָּ"

  8. שיר יפהפה אבל אניגמטי. כמו שאמר אמיר, בדמות אישה הופעת. לא ממש הבנתי את זה, ומה זה קשור לחברה שבדיוק התארחה שם. קצת סתום מבחינתי, למרות שאהבתי.

    • מירה, אמיר יעל : לא הכל אנחו מבינים מצד אחד , מצד שני לי נראה שבמקרה הזה הכל ברור : בדמות של אשה הופעת בפתח ביתי בדיוק כשחברתי הטובה והמוזרה התארחה בו.
      מה לא ברור בזה ? כן בעצם זה לא ממש ברור ! מקווה שלפחות זה מעניין!
      בכל אופן מודה לכם מאד על תגובותיכם

  9. יפה, רך וקשה, ויסוד אניגמטי מוצדק מתוך השיר.

  10. מיוחד, והדימוי בסוף רענן ומדוייק.

  11. גם אם לא הכל ברור, מאוד אהבתי לקבל את פני האהבה בסכין וחיבוק.

© כל הזכויות שמורות לריקי דסקל