טלאים של אור שחקנית כותבת מורה
סיימתי זה עתה לקרוא את ספרו של קורמאק מקארתי :"הדרך" .
הספר הוא : "סיפור מסע פוסט אפוקליפטי שֶקוׁל נבואי תנכ"י מהדהד בין שורותיו. הוא מתאר באומץ, בדייקנות ובסגנונו המיוחד של מקארתי עולם ללא תקווה שבו אב ובן…שורדים מכוח האהבה"
הציטוט מגב הספר
הספר זכה לביקורות ולשבחים נדירים בארצות הברית.
לא פלא שהסתערתי עליו בשקיקה
אך דָאאא עקא
התרגום אלהים התרגום : תחביר חצצי, מילים שאת פשרן אפילו אבן שושן לא הכיר או לחלופין מילים נידחות שלא ברור מדוע הועדפו על אחרות פשוטות ונגישות יותר ומולן לפתע מילים לועזיות שיש להן חלופות מצוינות בעברית.
אינני יודעת כמובן איך המקור באנגלית אך העברית היא בלתי סבירה בעליל.
זה רק אני או…שהספר מתורגם באופן …(מלאו את החסר)
חבר המתרגמים של הבננות , אשמח שתחוו את דעתכם.
אגב : כשקראתי את הביקורות שהתפרסמו על הספר בעיתונות הישראלית לא נתקלתי בשום פסקה המתייחסת אל התרגום , או אולי גם פה פספסתי משהו…
מה הפשר ?
ולהלן הדוגמיות , (הניקוד הוא הניקוד בספר )
עמ' 7 : "מוֹבְלי אבן עמוקים במקומות שהמים טיפטפו ושרו"
עמ'36 : "…ועיקול הנהר היה שנוק בגבב של ענפים שחורים"
עמ' 38 : "…תחתוח קצר של ברד"…
עמ' 50 :"זה כל הפוׁר שאנחנו צריכים".
עמ' 56:"בקבוק בנזין כמעט מלא של חצי פיינט. בקבוק מים.פְּלייר."
עמ' 58:"הם נהגו לשחק משחק טבעות ויתדות על הכביש בארבע שייבּוׁת פלדה".
עמ' 67 :"צורות של דם יבש בשְׁלָפים ופיתולים אפורים של קרביים…על החומה שמעֵבר אַפְריז של ראשי אדם…ופניהם יבשות וכוּכיות בחיוכיהן"…
עמ' 70 : "הם השאירו את העגלה הפוכה בשדה של צמחי כָּריך והוא לקח את…"
עמ' 101 :"…תיבות על תיבות של מצרכים משומרים. עגבניות, אפרסקים…פחיות שינְקֶן. קורנבּיף. מאות גלונים של מים בג'ריקני פלסטיק של עשרה גלון".
עמ' 162 :" ..ככל שמגעת העין כמו איזוקְלין של מוות."
עמ' 198 :"..צמאה לבלי רוויה ומחוּלנת עד כדי צינה."
עמ' 199 :"בתוך יומיים הם הגיעו לנהר מועֲדי רחב היכן שגשר ממוטט היה מוטל…הם התיישבו על ירכת הכביש…"
עמ' 200 :"…קפל קרקע נמוך ונרחב היכן ששיחי בקעצור וסחלבי בר המשיכו לחיות כדגמים עוטי אפר שהרוח טרם מצאה".
וזוהי רק ההתחלה לה לה לה לה,,,
הלפ פליז
מי המתרגמ/ת?
הי גבריאלה
הספר יצא ב"מודן הוצאה לאור" ובעיני הם אחראים לתרגום, לכן שם המתרגם אינו רלבנטי.
גם אני חושבת שאחריות-העל היא של ההוצאה.
אך מדוע אינך מציינת את שם המתרגם?
לא סתם מציינים את שם המתרגם בספרים מתורגמים, כי התרגום הוא יצירה בפני עצמה, ובאזכור של טקסטים מתורגמים נהוג לציין גם את שם המתרגם, וזאת בלי שום קשר אם לדעתנו התרגום טוב או יותר טוב…
(כך על פי הבנתי, ובאופן אישי זה באמת לא רלבנטי לי.)
גבריאלה
אני רוצה לדון בגופו של התרגום
ומכיוון שדעתי על התרגום היא שלילית ביותר אני לא רוצה לנקוב בשמו של המתרגם.
כמובן שבגוגל קצר אפשר למצוא אותו לכן לא בא לי להזכיר את שמו.
גבריאלה לעומת זאת אשמח לציין את המתרגמת של "ארוחת בוקר בטיפאני" של טרומן קפוטה
הספר נפלא והתרגום גם
שם המתרגמת : עדה פלדור
מסכימה למי שאמר שהאחריות היא על ההוצאה, ככה זה נראה כשחוסכים בכסף. שגיאת התרגום הכי מחפירה בה נתקלתי בעברית הייתה בספר של הוצ' כנרת-זמורה-ביתן. הספר כלל מקבץ מאמרים/שיחות/דעות של קורט וונגוט בנושאים שונים, בין השאר דיבר על כתיבה – הוא התייחס לספרו של נתנאל הות'ורן, אות השני, The Scarlet Letter. המתרגם מאנגלית לעברית לא הכיר את הספר הזה, מאבני היסוד של הספרות האמריקאית, ותרגם לעברית את שם הספר כ'מכתב הארגמן'!
מירי, גם אני לא מכירה את הספר הזה, ואיך את יודעת שהתרגום הנכון הוא אות ולא מכתב?
גבריאלה, זה ספר מאד ידוע, שמספר על סימון של נשים חוטאות באות A גדולה בצבע ארגמן. הציפיה היא שמי שעוסק בתרגום מקצועי מאנגלית לעברית יכיר את הקאנון האמריקאי.
אולי קראת ושכחת:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2870782,00.html
אהה, אוקיי, תודה מירי.
(כבר כמה פעמים נתקלתי בתגובות מלומדות ומעניינות של מירי… באיזו מירי מדובר, פספסתי משהו?)
גבריאלה זו מירי שחם
תודה על התגובה והקישור
מרתק
אות הקין 🙂
התרגום של אמיר צוקרמן
וטיפניס ממש מעולה
הי ריקי, גמני קראתי וזה ספר מיוחד במינו, לרגע מרגישים שחוזר על עצמו אך התזמון הנכון הוא מעלה עוד סיטואציה שלא מאפשרת לך להפסיק לקרוא. יש פה ושם בתרגום מלים לא ברורות אך נראה לי שלפעמים התרגום מכניס מלה עתיקה, ולפעמים סלנגית אולי זה כך במקור. וחוץ מזה שווה קריאה למרות הכל…
הי אורה לספר מעלות שלו , אינני מדברת על הספר אלא על התרגום, אני לא מסכימה אתך שיש "פה ושם" מילים לא ברורות. התרגום נשמע כמו פרודיה של הגשש החיוור על השולחן המשתלחן בגביני העמק הנאורהי בקצווי הזבול המזדבלל על קרניז הורדרוד של העץ הלביד ממש: התקדמות של מיזם בגרף…
ואם כבר אז אני ממליצה על הספר "פרמן" מאת סם סוואג' בתרגומו של ארז אשרוב
היי, ריקי, קיבלתי את הספר מתנה לחג מסקרן לקרוא למרות התרגום. אגב תרגום מזעזע יותר מהתרגום הארכאי של "הזקן והים"(נדמה לי של י. שנהר) עוד לא פגשתי.לפעמים עדיף לקרוא את המקור. תרגום טוב הוא יצירה בפני עצמה אמנות של ממש , לא כל המתרגמים נחנו בכשרון הזה.
מעניין לשמוע את דעתך לאחר שתקראי
ואכן תרגום היא אמנות בפני עצמה
רשמתי לפני
קצת אינפורמציה שולמית בבקשה
כפי שידע פרנסיס בייקון, "יש ספרים שצריך לטעום , אחרים שצריך לבלוע ומעטים שצריך ללעוס ולעכל ."
פרמן העכברוש, שנולד במרתף חנות הספרים בכיכר סוליי בבוסטון, בימים האחרונים של חנויות הספרים הנודעות של הכיכר ובתי הבורלסקה הידועים לשמצה שלה, מבין את המימרה הזאת באופן מושלם .
מאחר שהוא נאלץ להתחרות על אוכל עם אחיו ואחיותיו הגדולים והמרושעים ממנו, פרמן מתחיל לזלול את הסובב אותו. הוא מעכל יותר מאשר עיסת נייר ודבק, ובדרך נס לומד לקרוא, ועד מהרה מזדהה יותר עם בני האדם מאשר עם מכרסמים. מנוכר ממשפחתו הוא מחפש להתיידד עם הגיבור שלו, בעל חנות ספרים, ועם סופר מדע בדיוני כושל שמרבה לבקר בחנות .
דרך סדרה של אירועי ביש ועל רקע חורבן עירוני, פרמן מובל עמוק לנבכי הנשמה רבת הדמיון שלו – מקום שבו ג´ינג´ר רוג´רס מהדקת אותו אליה, וספרים ממורטים, שכונות צפופות ועכברושים דרי ביבים יכולים אלה גם אלה למצוא מישהו שיעריץ אותם .
טרגי, קומי, נוסטלגי וחתרני לחלופין, פרמן הוא סיפור המיועד לכל מי שהשתנה – לטוב או לרע – עקב דיאטה מוקדמת של ספרות גדולה .
שאבתי מפרסום של הוצאת כנרת זמורה ביתן
ספר מענג. את מהר מאד שוכחת מי העכבר…
מצוין שולמית, נראה כי זה סוג של משל על סופרים וספרות ? על הספרות ועל החיים ?
תודה, מקבלת את המלצתך ואקרא
אין ברירה ריקי
צריך לקרוא אותו באנגלית.
זה מה שאני עשיתי.
באנגלית זה זורם ומהפנט.
(יש עותקים באנגלית בצומת ספרים)
תודה עדי
חשבתי שהאנגלית חייבת להיות פשוטה וזורמת במקור
אני כל כך כועסת על התרגום הזה, בעצם אני לא כועסת כמו שאני פשוט לא מבינה איך קורים דברים כאלה ? ואיך אף אחד "בביקורת" לא התייחס לכך כאילו זה פשוט לא "אישו"
ריקי שלחתי לך מיילים דרך הבלוג , דרך שתי תיבות דואר שונות שלי אל שלך ולא נודע לי אם בא אל קרבך.
אם הנושא עדין מענין אותך, כתבי לי וצרפי מספר הטלפון שלך.
שבוע- טוב
לא קיבלתי אף לא הודעה אחת !!!
שולחת לך בפרטי
שלום ריקי,
אינני יודעת אם קראת את "לא ארץ לזקנים" ו"כל הסוסים היפים" , הם מומלצים בחום. בייחוד "לא ארץ לזקנים" , שתורגם אח"כ לסרט ע"י האחים כהן (לא אהבתי את העיבוד). זה ספר מינימליסטי וצנוע יותר ביחס ל"דרך". פחות שירי . הוא עוסק בפנים השונים של הרוע, ושם הם מולבשים על פנים מסוימות. אבל בסופו של דבר הקורא מבין שהוא עוסק גם בבאנליה של הרוע.
בנוגע ל"דרך", אני לא יכולה להסכים יותר. האמת שעלה בי חשד כשהטקסט יצא דווקא במודן, אבל רכשתי אותו בכל זאת. בלתי קריא בעליל. אז עברתי למקור, באנגלית.
הי איילה
תודה לתגובתך
הסרט המעובד של האחים כהן נקרא אם אני זוכרת נכון "ארץ קשוחה"
הרגשתי את יופיו וכוחו של "הדרך" מבעד לתרגום השערורייתי ובהחלט מקבלת את המלצתך לשאר ספריו של מקארתי
ומעניין למה "מודן" עורר את חשדנותך?…
אוי ריקי, איך פספסתי את הרשימה הזו שלך?
גדול!!!
אני לקחתי את הספר ליד, ולא הצלחתי לקרוא. ועזבתי. גם בגלל התרגום.(הנה למשל הוצאה, שעבדתי בה שלוש שנים לפני כמה שנים, שידועה בתרגומיות מזוויעות).
זה רווח בענף. אבל יש גם כמה הוצאות ממש טובות.
ואגב, "רוחת בוקר בטיפאני, אני יודעת שלי עברון ועקנין, שערכה את עדה פלדור, מאוד מפרגנת לה, אבל אני בטוחה שחלק גדול בהצלחה נעוץ גם בעריכה המשובחת של לי. והנה, תמיד מזכירים את המתרגם…