בננות - בלוגים / / תגיד אדוני המר
טלאים של אור
  • ריקי דסקל

    ילידת חיפה, שחקנית, כותבת, מורה. שיחקה במספר תיאטרות, בין השאר: בית ברנרדה אלבה, הבט אחורה בזעם (תיאטרון באר שבע), טייבלע והשד שלה (הבימה), הפקות פרינג'': בתוכו (הסמטה), רכבת בבואריה (פסטיבל עכו), ספר הזכרונות של בטני (תיאטרון קרוב). עד כה פרסמה ארבעה ספרי שירה: רצועה של אור (הוצאת אלקנה), כולם מייחלים למחווה של אהבה (הוצאת ביתן), ספר הזכרונות של בטני (תמוז ואגודתהסופרים( לחם הפנים (הקבוץ המאוחד). שיריה מתפרסמים בבמות ספרותיות שונות. מלמדת דבור לבמה ועבודה על טכסט בבית צבי, סמינר הקיבוצים ואוניברסיטת חיפה

תגיד אדוני המר

 

לא הורגים תינוק פעמיים

אבל הורגים גם הורגים יום אחרי יום

את אמא ואבא שלו

 

בִּבְלוֹרִית מְהֻדֶּרֶת כְּעוֹף מְשֻׁנֶּה

בְּפָנִים חַכְלִילִיִּים

בְּגוּף מְפֻנָּק כְּשֶׁל  תִּינוֹק סַרְבָן

מֵטִיחַ הַמְּשׁוֹרֵר אֶת דְּבָרָיו

מִי שֶׁבְּקֹשִׁי וּמִתּוֹךְ אֵימָה חֲשֵׁכָה

(קוֹרְאִים לְזֶה הַיּוֹם לוֹקֵחַ אַחְרָיוּת)

לוֹקֵחַ אַחְרָיוּת עַל חַיָּיו

בְּאֶצְבַּע יַצִּיבָה וּבְאוֹר מָלֵא

בְּפֶה קָפוּץ וּבִגְבִינִים מֻרְתָּחִים

מוּל נַהֲרוֹת הַדָּם הַזֶּרַע וְהַיֶּזַע

לוֹקֵחַ אַחְרָיוּת עַל חַיֵּי הַזּוּלָת

הָאֵין זֶה אַתָּה אִישׁ חָכָם אוֹ שֶׁכְּמוֹתְךָ

הִטְבַּעְתֶּם אֶת הָאֱמֶת הַגְּדוֹלָה

אֵין לָנוּ יְלָדִים לְמִלְחָמוֹת מְיֻתָּרוֹת

וּמִי כָּמוֹךָ בְּחוּשׁ קַדְמוֹנִי וְנוֹבֵחַ

יוֹדֵעַ

כָּל מִלְחָמָה מִלְחָמָה מְיֻתֶּרֶת

כָּל הַמִּלְחָמוֹת מְיֻתָּרוֹת הֵן

וּבְכֵן מַה תַּפְקִידָם שֶׁל בָּנֵינוּ בְּמִלְחָמוֹת מְיֻתָּרוֹת אֵלֶּה

תַּגִּיד

אֲדוֹנִי הַמַּר וְהָרַע

רַע וָמָר  אַתָּה

רַע וָמָר  לָנוּ

 

הַכָּבֵד אֲדוֹנִי שֵׁב בְּתוֹךְ עַצְמְךָ

וְתֵן רַק לַצִּפּוֹרִים שֶׁלְּךָ

לְהַרְעִיד אֶת שֶׁלָּנוּ

 

 

64 תגובות

  1. מירי פליישר

    מעולה ריקי לא לתת לאדון המלחמה את מה שהוא רוצה

    • כמה טוב אם היינו יכולים
      עת מלחמה ועת שלום
      כאן זה עת מלחמה ועת מלחמה ועת מלחמה
      אבל מאמינה בו בשלום

  2. שיר חזק, ריקי. כלפי מי הוא נאמר?

    בעולמנו המקולקל לא בטוח שכל המלחמות מיותרות. אבל במבט מן הנצח זה בוודאי נכון: אילו היינו מתקנים אותנו כולנו לא היה הטירוף הזה מתרחש.

    • עולמנו מקולקל מאד , כל כך מסכימה
      וברור שהנצח הוא הפרספטיבה היחידה אותה אנו לוקחים בחשבון 🙂

    • מסכימה עם אמיר שלא כל המלחמות מיותרות והרבה יותר קשה לכתוב שיר על כך.. מאשר כללית , מאשר להיות נגד הכל. לי נראה שהבגרות והאחריות מחייבות אבחנה דקה יותר.

      • לצערי הרב אני מסכימה אתך מאד סבינה
        חשבתי שהצלחתי להעביר זאת בשיר

  3. כתב אשמה נוקב, ריקי.
    האם זו תשובה לשיר שפורסם השבוע באחד העיתונים? או בלי קשר?

  4. חני שטרנברג

    "אֵין לָנוּ יְלָדִים לְמִלְחָמוֹת מְיֻתָּרוֹת"

    כמה נכון, ריקי. לא יודעת באיזה שיר מדובר, אבל בשיר הזה, שלך, אני לגמרי איתך.

    • מאיר ויזלטיר פרסם שיר ב"הארץ" שלשום
      לכך התיחס שחר-מריו בתגובתו
      והפוסט שלי מתיחס באופן מסוים גם לשיר הזה

  5. אני הבנתי את השיר כשיר אירוני נגד אותם המפריחים ססמאות באוויר כמו "מלחמות מיותרות" וכו.. ובכך הם תורמים (לתפיסתם) תרומה רצינית לעמם, האנושות ומצפונם.
    הם בודאי חושבים שהם טובים מאלה "הנהרגים באוהלה של תורה", אך הם לא טובים יותר, משאירים לאחרים לעשות את "העבודה המלוכלכת" עבורם

    העיקר שירחצו בנקיון כפיהם.

    ואם יצא מהסיפור איזה קובץ ,או שיר בעמוד הראשון, מה רע?

    ואולי ראיתי מהרהורי ליבי.

    • שיר חזק ומתריס, אכן המלחמות מיותרות , אבל את ההתרסה יש להפנות כלפי בני האדם היוצרים את המלחמות, כדי לספק רעבון קמאי שלהם לציד. הם אלה האחראים הבלעדיים לאסונם, הם אדוני המלחמות, כי יש להם זכות בחירה לחיות או לא לחיות בשלום עם עצמם ועם אחרים. שיר טוב, שניתן לקראו בקריאות שונות, ריקי ,וזה כוחו

    • לגמרי לא גיורא ,
      תודה על קריאתך הקשובה

    • לגמרי לא גיורא
      תודה על קריאתך הקשובה

  6. שיר חזק.

  7. כמה נכון.

  8. ככל הנראה ריקי המלאך גבריאל וכל שרי המלחמות חזקים יותר מהמלאך רפאל שידיו עמוסות עבודה.
    שותף לתחושת האין אונים והתסכול, אם כי לפעמים יש מה שנקרא 'אין ברירה'
    והשיר חזק בעיני

    • הי מוישהלה
      תודה
      לא זוכרת את תפקידם של גבריאל ורפאל
      לכל אחד תחום משלו ?
      חשבתי ששניהם מלאכים מהטובים

  9. קל לקחת אחריות לכאורה על חיי הזולת במלים מתפייטות ומשכרות אודות המלחמות המיותרות, הבה נקים את צבא המלים והחרוזים ונפציץ את אוייבנו – ובא לציון גואל והארץ תשקוט ארבעים שנה. איתך ריקי.

    • תודה לבנה
      ממנה אותך למפקדת
      אני אהיה חיילת נאמנה בצבא החרוזים 🙂

  10. ריקי,האם אדוני המר הוא המשורר, או אדון עולם, או אולי שר המלחמות המטאפורי? בכל אופן המחאה והכאב בשיר נאמרים בדרך מקורית אהבתי גם את "תן לצפורים שלך להרעיד את שלנו" שזו בעצם אולי מטרת האומנות

  11. אהוד פדרמן/ לריקי

    למה להסתתר או להודות בחצי פה? לא היה לי ספק מקריאה ראשונה שאת תוקפת את שירו של מאיר ויזלטיר. אך נראה שיותר משאת תוקפת את השיר את באה חשבון עם המשורר עצמו (אדוני המר והרע) מסיבה לא ברורה. ויזלטיר אינו זקוק להגנתי, אך אני מרגיש צורך להגן על השיר ועל עמדת אם הטנקיסט המובאת בו שאפשר לכנותה: הדוברת המורעלת . השיר מתייחס למעשה נורא שנעשה על ידי חיילי צ.ה.ל (שגם אני בזמנו, משך כמעט שלושים שנה וגם ילדי עד היום נמנים על שורותיו), במשפחתו של רופא נשים הומניסט שבמקרה הוא ערבי תושב עזה. ומה שנורא לא פחות הוא שאם יהודיה אחת השתמשה בסיבה שילדיה נלחמים בעזה וניסתה לפוצץ מסיבת עיתונאים בה ניסה האיש האומלל הזה שמזכיר לי את איוב, לשאול את מי ששלחו את החיילים למשימתם, למה זה הגיע לו?

    • אהוד פדרמן/ לריקי

      היות ואני רואה בך ידידה ומעריך את כתיבתך שקראתי עד היום, אשמח מאוד ריקי אם תגידי לי שאני הוזה וטועה באינטרפטציה שלי לשיר ותספרי לנו למה התכוונה המשוררת

    • אין ספק שהשיר של ויזלטיר הצית לי את הפיוז אך מכאן לרוץ ולעשות השוואות של אחד לאחד הדרך ארוכה היא ורבה.
      .
      מסכימה אתך שויזלטיר ,משורר אהוב עלי במיוחד, לא זקוק להגנתך ובוודאי לא הגנה מפני – קטונתי

      בפירוש אין פה תגובה לאירוע שהזכרת משום שהתוודעתי אליו רק בדיעבד
      אם אני באה חשבון עם משהו זה רק עם קלות הבל הפה וקלות הדיו על הנייר
      כשדנים בדיני נפשות של אחרים.
      הטרגדיה של הרופא הפלסטיני מזעזעת ומציפה באור עוועים ושגעון את המציאות
      שאנו נתונים בה

  12. ריקי, מדוע נמחקה תגובתי?

© כל הזכויות שמורות לריקי דסקל