מַה נִּצְחִי יוֹתֵר מִמַּבָּטִי הַמְּלַטֵּף אֶת עֲדִי הַזָּהָב
שֶׁעַל יָדִי
מַמָּשׁ כְּמַבָּטָהּ שֶׁל רִבְקָה רֶגַע אַחֲרֵי
שֶׁקִּבְּלָה אֶת צְמִידֵי הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף, אֶת אֶצְעֲדוֹת הָרֶגֶל
אֶת נֶזֶם הָאַף, אֶת עֲגִילֵי הַתַּשְׁבֵּץ, אֶת מַחְרוֹזוֹת הַזְּכוּכִית
אֶת עֲטֶרֶת הָרֹאשׁ הַצִּבְעוֹנִית.
הִיא בָּחֲרָה אֶת הַצָּמִיד בְּהֶנֵּף וְחָשָׁה אֶת שָׁרְשֵׁי נִשְׁמָתָהּ מִתְאָרְכִים
לֶאֱחֹז בצֶבַע הַזָּהָב הַמְּדֻיָּק, בנְטִיפֵי הָאֹדֶם וְהַטּוּרְקִיז.
רִבְקָה נִעֲרָה אֶת הַעדי מִתּוֹךְ תְּלוּלִית הַתַּכְשִׁיטִים
סָגְרָה אוֹתוֹ עַל פֶּרֶק יָדָהּ וְחָשָׁה אֶת לִבָּהּ
בִּשְׂפָתַיִם שֶׁל דַּם אוֹמֵר לָהּ
יָדְךָ הִיא הַיָּפָה מִכֻּלָּן רִבְקָה, יָדְךָ הִיא הַיָּפָה מִכֻּלָּן
היא הֵרִימָה אֶת כַּד הַמַּיִם הַכָּבֵד
הִגִּישָׁה לְפִיו שֶׁל אֱלִיעֶזֶר ובחִיּוּךְ המַסְתִּיר שִׁנַּיִם קְצוּבוֹת
ידעה
אֲנִי מִישֶׁהִי אַחֶרֶת עַכְשָׁו, אֲנִי רִבְקָה חֲדָשָׁה
וְהַזְּמַן נִצְרַב בָּהּ כְּצַלֶּקֶת.
מִקַּרְקָעִית הַבּוֹר נָבְטוּ אֵלֶיהָ עֵינֶיהָ
הִנֵּה פְּנֵי הַיַּלְדָּה הִנֵּה נֶעֱלָמִים הִנֵּה פְּנֵי הַיַּלְדָּה הִנֵּה נֶעֱלָ
הִיא נִנְעֲרָה כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת אֱלִיעֶזֶר קוֹרֵא בִּשְׁמָהּ
שׁוֹאֵל עַל אָבִיהָ וּמְסַפֵּר עַל הַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה
וְעַל הַנָּהָר שֶׁחָצָה
אדוני , מַה זֶּה נָהָר
נָהָר רִבְקָה
הוּא נָחָשׁ מַיִם הַהוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם עַד סוֹפוֹ
וְהִיא כְּבָר בְּלֵב הַנָּחָשׁ
שלְמוֹתֶיהָ כְּבֵדוֹת יָדֶיהָ עֲנָקִיּוֹת
פְּרוּשׂוֹת לַצְּדָדִים
אֶצְבְּעוֹת יָדֶיהָ מְּפֻשָּׂקוֹת בְּמֶרְכַּז הַנָּהָר
מְנַסָּה לַעֲצֹר אוֹתוֹ וְצוּרָתוֹ
נוֹצָה וְקֶצֶף וְקַֹש וְהִיא
מְכַשֶּׁפֶת אֵלָיו אֶת שְלַל שְׁמוֹתֶיהָ
וְהֵם חוֹזְרִים אֵלֶיהָ מִן הָרְסִיסִים
וְהֵם חוֹזְרִים אֵלֶיהָ בָּרַעַשׁ הַמִּתְגַּבֵּר
רבקהקברהקרבהרבקהקברהקרבהרבקהקברהקרבה
ר ב ק ה
מתוך :"הכח המדמה", עם עובד 2012
רבקה- הקרבה- קרב -קבר -ר(א)בק!
איזה יופי של שיר.
זו הגרסה של רבקה (ריקי) לשירה של רחל המשוררת : "הן דמה בדמי זורם..
הי גיורא – תודה 🙂
רבקה רחל שייכות לאותה משפחה של שמות , שמות חיות , רחל היא כמובן כבשה ו-רבקה שייכת לסוג של בקר (אני חושבת) אולי עגלה , מכל מקום מפוטמת מ(רבק)
ואני באמת שואלת את עצמי אם יש קשר לראבק בערבית .
אם יש מישהו שיכול להאיר את עיני – אשמח ביותר
איזה שיר מהפנט! יש בו פן מיתי נבואי נפלא.
בוקר טוב,
רות
תודה רות !
הכל כתוב במקרא צריך להגות בו יום ולילה 🙂
ריקי, שיר נהדר שמעביר את התום ואת האירוטיות בכפיפה אחת, בליווי נצנוץ הזהב…
אוי כן נורית, בדיוק ! – כל כך רציתי בשילוב הזה
תודה גדולה וחיבוק על הכפיפה האחת
עשית חסד עם הדמות התנכית ו- מודה ומתוודה: כתבת משהו שאני עצמי חוששת לכתוב ולפרסם. בעיקר: לפרסם.
פואמה מדהימה, ריקי. תודה!
תודה רבה רבקה – השיר לכבודך !
כמה יפה המיתוס בראי האינטרפרטציה שלך ריקי -רבקה היקרה.תענוג של שיר
תודה חנה חמה 🙂
הרגעים הקשים שהבאת בשיר היפה הזה הם כשילדה, כמו הדוברת, כמו רבקה שיודעת מראש שהיא חייבת לרצות את אדונה. כביכול, היעוד שלה- "שתה אדוני, גם אתה וגמליך אשקה". היא מביטה בידה ונפרדת מהעבר. "נהר של רבקה" בכי נהרות, ונחש פיתוי שמקיף את העולם…כל שנדרש ממנה הוא לזכור מי היא…
אוהבת מאד את הקריאה שלך תמי את הולכת עם האצבע לכל המקומות החשובים לי 🙂
חזק מאד, כוחה של אשה, של אם, של רבקה.
אימותינו הן דמויות עגולות ומעניינות מאד !
תודה לקריאתך אביטל
הקריאה סוחפת ממש בשיר הזה. במיוחד המפגש המבט החדש שבין רבקה לאליעזר, והתבגרותה הפתאומית ושל מראה פניה. נהדר.
תודה נעמה
פגישה שכזאת !
אין מדויק מהשורש פ.ג.ש. לתאר את ההכרות הנפלאה הזו בין רבקה לאליעזר
הסיפור הזה הילך עלי קסם מהרגע הראשון ששמעתי אותו ואני שמחה שהפך לשיר
שומעת את הנהר, רואה את רבקה, חשה את הכישוף. מאגיה פואטית במיטבה, ריקי
ריקי יקרה!
ריבה ~ רבקה ~ ברכה ~ קרובה ורחוקה ~ רכה וקשה.
שמך ושירך זוכרים מיני אז כאשר "נערה טובה יפת עיניים" משקה את שליחו של אברהם, ויחד עם עדיי הזהב היא בוחרת גם את דרכה להיות האישה ואם הבנים המקריבה את בכורה עשיו להיות גנוב מברכתו של האב יצחק.
בנה הנבחר והמבורך יעקב ממשיך בדרכיה וזורם באותו הנהר עד שעליו לבחור לעשות מעשה והוא שורה עם האל ושמו נקרא ישראל.
זמן רבקה שלך מצייר את פיתולי דרכיה של הנערה, האשה והאם במאבקה ובקרבתה לזהותה וגורלה של האם (בה' הידיעה) בישראל.
תודה על השם והזמן הזורם בשירך היפה!
תודה רוחה יקרה על התגובה היפה והמושקעת שהיא כמעט שיר בפני עצמו
צר לי שלא יכולתי להגיע לערב ביום חמישי מקווה מאד שנהנת
שבת טובה מאד
תודה תלמתינו יקרה
תגובתך היא תענוג !
כמו מים צוננים בחמסין הזה
כיף ותודה חמה אופס צוננת
חיבוק