בננות - בלוגים / גיורא פישר / אביחי קמחי ממליץ על ששה ספרי שירה שיצאו לאור השנה
צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

אביחי קמחי ממליץ על ששה ספרי שירה שיצאו לאור השנה

בחירת הספרים המומלצים שלי לשבוע הספר מייצגת קשת רחבה של אסתטיקה פואטית, עושר לירי ותכני, מגוון ואיכות של השירה העברית בת ימינו. לרשימה יכולתי להוסיף ספרים נוספים ללא קושי. אני מאלה החושבים שהשירה בימינו פורחת גם אם יש הטוענים שאין לה קוראים. בפעילותי בדף זה בפייסבוק, בפעילותי בבית הסופר ובהשתתפותי באירועי שירה רבים ברחבי הארץ אני עושה מאמץ רב להגיש את השירה העברית לקהל הרחב ולא להצטמצם לדלת אמות המשוררים. סדר הצגת הספרים המומלצים הוא כרונולוגי, לפי גיל המשורר (המבוגר ביותר ראשון) ואינה מעידה על העדפה בין הספרים אין חוט מקשר בין הספרים הנבחרים, אף כי ניתן לומר שבכל ספר שבחרתי נמצא כאב בלתי נסבל שהשפיע מאד על המשורר וכל הבחירות שלי הם של משוררים מבוגרים יחסית (לא כיוונתי לכך). הבחירה שלי מבוססת על כך שבכל ספר מצאתי ייחוד שכבש את ליבי ושאני משער שאולי הוא עשוי גם לכבוש לבבות נוספים. אין מטרתי לבקר את הספרים אלא לחשוף אותם לחברי. ניתן להאשים אותי שהמשוררים הם חברים שלי, מודה באשמה, אלא שרבים מהמשוררים הם חברים שלי…

1. השכן מברגן-בלזן, יעקב ברזילי (כרמל). אחד ממשוררי השואה המובילים כיום, אך שירתו כוללת הרבה שירת אהבה ושירה הומוריסטית משובחת. קריאת הספר מעוררת דמעות וזעזוע, אך המון חיוכים, צחוק והנאה צרופה. שירתו הכואבת והלא סולחת באופן מפתיע היא אופטימית ומלאת חיות.

2. שריקה, חמוטל בר יוסף (הקיבוץ המאוחד). המשוררת פרופסור חמוטל בר יוסף מפתיעה עם ספר חושפני מאד, "בדיבור ישיר" ללא מטפורות שמסתירות את האמת, בהומור, בחום ובאירוניה בד בבד ובביקורת עצמית על התנהלותה וחייה. ספר מלא חוכמת חיים של משוררת מאד מנוסה שאינו מצטעצע אך מבקש אהבה שלא ניתן שלא לתת אותה.

3. זרימת הרקפות, אמוץ דפני (עולם חדש), אחד ממשוררי הטבע הבולטים בעידן שיש מעט כתיבה בז'אנר הזה. זרימת הרקפות הוא ספר פואטי ואסתטי להפליא ומדויק ללא שום חריגה או חריקה. אין ולו מילה מיותרת בשיר. הקורא בספר גם אם אינו חובב טבע נחשף ונשבה בעולם מלא בצבעים, טעמים וריחות של הטבע שאין יפה ממנו ומתמלא בהשראה.

4. כלה קרננית, ענת זגורסקי שפרינגמן (חבר לעט). ספר שהפתיע אותי לגמרי. הספר עוסק בזוגיות מכל זווית אפשרית כמעט, בצורה שנונה, מקורית ומצחיקה ובמקומה של האישה לאורך ההיסטוריה ובמיקומה של המשוררת עצמה. הספר של ענת חשף בפני עולם של אישה ונקודת מבט נשית שלא הכרתי. השירה בספר צנועה כאילו מתביישת וזה מעצים אותה בצורה בלתי רגילה.

5.צירי חיים, גיורא פישר (קשב לשירה), גילוי נאות, סגנון כתיבתו של גיורא, "קולו" הוא הקרוב ביותר לליבי ולא פעם כשאני קורא שיר שלו אני חושב שאני הייתי צריך לכתוב אותו. גיורא מפעיל בי את הרגש ואת השכל בעת ובעונה אחת, הוא מצחיק אותי, הוא גורם לי לעצב וצער, הוא משמח אותי ובעיקר הוא מעניין ומפתיע אותי בפואנטות שלו. מי שמכיר את ספרו הקודם של גיורא יכול לזהות את הגישה השונה והמסר האופטימי לקוראים בספר החדש.

6. ומי יהלך, דוד ברבי (עמדה), הפואטיקה של דוד נוגעת בי בעמקי הנפש, שירתו המתבוננת בסביבתו הקרובה והרחוקה ניחנה בעדינות נפשית נדירה ושירתו היא ציור של המראות המשתקפות בעיניו. שירתו של דוד היא לעיתים ביקורתית אך אינה מתלהמת ואינה מתנשאת היא עושה מאמץ אמתי לשלום ולשיווין ללא הבדלי, לאום עדות ומין. מי יהלך הוא ספר הלל לחיים לאסתטיקה וליופי שסביבנו.

                                 אביחי קמחי




תמונה: ‏בחירת הספרים המומלצים שלי לשבוע הספר מייצגת קשת רחבה של אסתטיקה פואטית, עושר לירי ותכני, מגוון ואיכות של השירה העברית בת ימינו. לרשימה יכולתי להוסיף ספרים נוספים ללא קושי. אני מאלה החושבים שהשירה בימינו פורחת גם אם יש הטוענים שאין לה קוראים. בפעילותי בדף זה, בפעילותי בבית הסופר ובהשתתפותי באירועי שירה רבים ברחבי הארץ אני עושה מאמץ רב להגיש את השירה העברית לקהל הרחב ולא להצטמצם לדלת אמות המשוררים. סדר הצגת הספרים המומלצים הוא כרונולוגי, לפי גיל המשורר (המבוגר ביותר ראשון) ואינה מעידה על העדפה בין הספרים אין חוט מקשר בין הספרים הנבחרים, אף כי ניתן לומר שבכל ספר שבחרתי נמצא כאב בלתי נסבל שהשפיע מאד על המשורר וכל הבחירות שלי הם של משוררים מבוגרים יחסית (לא כוונתי לכך). הבחירה שלי מבוססת על כך שבכל ספר מצאתי ייחוד שכבש את ליבי ושאני משער שאולי הוא עשוי גם לכבוש לבבות נוספים. אין מטרתי לבקר את הספרים אלא לחשוף אותם לחברי. ניתן להאשים אותי שהמשוררים הם חברים שלי, מודה באשמה, אלא שרבים מהמשוררים הם חברים שלי...
1. השכן מברגן-בלזן, יעקב ברזילי (כרמל). אחד ממשורי השואה המובילים כיום, אך שירתו כוללת הרבה שירת אהבה ושירה הומוריסטית משובחת. קריאת הספר מעוררת דמעות וזעזוע, אך המון חיוכים, צחוק והנאה צרופה. שירתו הכואבת והלא סולחת באופן מפתיע היא אופטימית ומלאת חיות
2. שריקה, חמוטל בר יוסף (הקיבוץ המאוחד). המשוררת פרופסור חמוטל בר יוסף מפתיעה עם ספר חושפני מאד, "בדיבור ישיר" ללא מטפורות שמסתירות את האמת, בהומור, בחום ובאירוניה בד בבד ובביקורת עצמית על התנהלותה וחייה. ספר מלא חוכמת חיים של משוררת מאד מנוסה שאינו מצטעצע אך מבקש אהבה שלא ניתן שלא לתת אותה.
3. זרימת הרקפות, אמוץ דפני (עולם חדש), אחד ממשורי הטבע הבולטים בעידן שיש מעט כתיבה בז'אנר הזה. זרימת הרקפות הוא ספר פואטי ואסתטי להפליא ומדויק ללא שום חריגה או חריקה. אין ולו מילה מיותרת בשיר. הקורא בספר גם אם אינו חובב טבע נחשף ונשבה בעולם מלא בצבעים, טעמים וריחות של הטבע שאין יפה ממנו ומתמלא בהשראה
4. כלה קרננית, ענת זגורסקי שפרינגמן (חבר לעט). ספר שהפתיע אותי לגמרי. הספר עוסק בזוגיות מכל זווית אפשרית כמעט, בצורה שנונה, מקורית ומצחיקה ובמקומה של האישה לאורך ההיסטוריה ובמיקומה של המשוררת עצמה. הספר של ענת חשף בפני עולם של אישה ונקודת מבט נשית שלא הכרתי. השירה בספר צנועה כאילו מתביישת וזה מעצים אותה בצורה בלתי רגילה
5.צירי חיים, גיורא פישר (קשב לשירה), גילוי נאות, סגנון כתיבתו של גיורא, "קולו" הוא הקרוב ביותר לליבי ולא פעם כשאני קורא שיר שלו אני חושב שאני הייתי צריך לכתוב אותו. גיורא מפעיל בי את הרגש ואת השכל בעת ובעונה אחת, הוא מצחיק אותי, הוא גורם לי לעצב וצער, הוא משמח אותי ובעיקר הוא מעניין ומפתיע אותי בפואנטות שלו. מי שמכיר את ספרו הקודם של גיורא יכול לזהות את הגישה השונה והמסר האופטימי לקוראים בספר החדש.
6. ומי יהלך, דוד ברבי (עמדה), הפואטיקה של דוד נוגעת בי בעמקי הנפש, שירתו המתבוננת בסביבתו הקרובה והרחוקה ניחנה בעדינות נפשית נדירה ושירתו היא ציור של המראות המשתקפות בעיניו. שירתו של דוד היא לעיתים ביקורתית אך אינה מתלהמת ואינה מתנשאת היא עושה מאמץ אמתי לשלום ולשיווין ללא הבדלי, לאום עדות ומין. מי יהלך הוא ספר הלל לחיים לאסתטיקה וליופי שסביבנו.‏

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר