צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

היורה

היורה

 

טִפּוֹת אֹשֶׁר יוֹרְדוֹת עָלֶיהָ

 

וְהִיא הוֹלֶכֶת בֵּינֵיהֶן-

נִזְהֶרֶת.

 

בְּבְשָׂרָהּ צְרוּבוֹת עֲדַיִן

צְלִיפוֹת הַיּוֹרֶה.

 

9 תגובות

  1. גיורא בוקר טוב!
    אתמול כמעט בשעה הזו נפעמתי לשמוע ולראות את מטח טיפות הגשם הראשון.
    תהיתי אם זה אכן "היורה שמע נא…"
    יפה בעיניי הפתיחה – "טִפּוֹת אֹשֶׁר יוֹרְדוֹת עָלֶיהָ".
    "בִּבְשָׂרָהּ צְרוּבוֹת עֲדַיִן / צְלִיפוֹת הַיּוֹרֶה." –
    שורות מעניינות ויפות מבחינת הצליל והקצב, אך המשמעות תמוהה וסתמית משהו, חסר לתחושתי חיבור או-ו מידע בין הטיפות לצליפות.
    בברכה, רוחה

    • לרוחה
      תודה
      לדעתי כל האינפורמציה הנחוצה ברורה ובולטת כאותיות ברייל.
      נסי שנית
      גיורא

      • לגיורא
        מנסה שוב.

        אוֹ מָטָר יַשִּׂיגֵך בַּעֲדַת טִפּוֹתָיו הַדּוֹפֶקֶת
        עַל כְּתֵפַיִך, חָזֵך, צַוָּארֶךָ, וְרֹאשֵׁךְ רַעֲנָן.
        וְתֵלְכִי בַּשָּׂדֶה הָרָטֹב וְיִרְחַב בְּךָ הַשֶּׁקֶט
        כְּאוֹר בְּשׁוּלֵי הֶעָנָן.

        נדרשתי לקטע משירה הידוע של לאה גולדברג – המתחיל כך; "האומנם עוד יבואו ימים" בגלל הדמיון בחוויה המתוארת בשני השירים, שלך ושלה.
        כשקראתי את שירך והגבתי, דחקתי מתודעתי, כנראה בכוונה, את הקשר בין שם הגשם הראשון "היורה" לבין פעולת הירייה. אעפ"י שהשתמשתי בתיאור שלי לגשם במילים; "מטח טיפות".
        אתה טוען שהקשר ברור "כאותיות ברייל", זכותך. ועדיין אני מסתכלת ומקשיבה לשירך (למילים, לקצב, למראות ולמשמעות)במה שיש בו גלוי וגם מה שעובר בו כחוט השני. גם כאשר אני מוסיפה את המידע שיש לי על הביוגרפיה הטעונה שלך, עדיין השיר שלך חסר בעיניי, אולי הוא חסר אותך -(כי הרי "היא" מייצגת אותך, המשורר!), ואולי חסר לי הרמז ל -זִ כָּ ר וֹ ן המחבר בין המילה הדו-משמעית; הַיּוֹרֶה (כפי שציינה נכון ומדוייק – רות בלומרט).
        רוחה

  2. המילה יורה -דו משמעית: גשם ראשון וירייה קטלנית.
    השיר פועל אפוא בשתי רמות: הרמה הנראית, הטבעית, הברוכה בלי ספק והאחרת – יריות ממש, פגיעה אנושה.
    כל טוב
    רות

  3. שיר אינו זקוק לביוגרפיה כדי לקראו. הוא חייב לעמוד בפני עצמו.
    רות

  4. היי רוחה
    להסביר יותר נראה לי פתטי. למה את חושבת שיש קשר דוקא לביוגרפיה שלי? אפשר להכניס גם "אני" או "הוא". אני חושב שרוב בני האדם עברו את החויה שאני מנסה להעביר בשיר הזה. כנראה אתך לא הצלחתי.
    תודה
    גיורא

  5. גיורא, אני חושבת שבלי קשר לסיפור האישי, התחושה שהאושר הוא חמקמק ולא בטוח שניתן לסמוך עליו. לפעמים (כמו בשיר שאני העליתי בבלוג) הוא משהו אחר, אפילו רע, שמתחפש. קשה מאד להתמסר לתחושת האושר ולהאמין בה…
    נורית

  6. שיר נהדר המדגים את הניב : ללכת בין הטיפות !

  7. גם אני חלפה בראשי המחשבה של ריקי ללכת בין הטיפות במובן העמוק והרחב
    עפרה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר