צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

בחדר הכושר

 

 

בחדר הכושר

מַבִּיט בַּצְּעִירִים מְלֵאֵי הָעֱזוּז

הָרָצִים עַל הֲלִיכוֹן

לְיָדִי.

וַאֲנִי, הַיּוֹדֵעַ

שֶׁצָּב וְאַרְנָב

יַגִּיעוּ לְאוֹתוֹ קַו סִיּוּם,

מוֹרִיד בְּהֵחָבֵא

אֶת מַד הָעֹמֶס הַקָּצוּב

לַמִּינִימוּם.

הוֹלֵךְ לְאִטִּי

אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה הַטּוֹב

קוֹרֵא בְּסֵפֶר שִׁירָה

הַמֻּנָּח עַל מַד

הַזְּמַן שֶׁנִּשְׁאָר.

ועל הולדת השיר תוכלו לראות בקישור הבא
http://www.youtube.com/watch?v=uj0-SxBTfEI

 

 

 

 

 

13 תגובות

  1. הלוך נלכה כולנו בבוא היום אל הלילה הטוב ואל ספר השירה, ומי ייתן והמכשיר הזה, ההליכון-שעממון, ישמר את כושרנו המנטלי ויוסיף לחזקו – לפחות זה. והשיר הזה יפה, מעלה חיוך אך בעיקרו נוגה.

  2. רקפת זיו-לי

    היטב ניסחה ענת ועל כן אצטרף לדבריה.
    אהבתי
    תודה

    • הי גיורא,

      כמה דברים, כמה מילים.
      "אל תוך הלילה הטוב", נדמה לי שיש שיר כזה של ט.ס. אליוט שמדבר על gentel night נדמה לי.
      וגם המשל על הארנב והצב.

      בדבר אחד אני לא מאמינה לך, שאתה באמת מוריד את מד הספידומטר למינימום – אולי כמטאפורה על העזוז לעומת הרוגע והנוחם שהשירה מביאה תדיר אל תוך חייך.

      מימד הקצב – של החיים, הוא השולט בשיר. גם הידיעה ממרחק שנים.
      לא ראיתי אותך, אבל אני בטוחה שאתה רץ למרחקים ארוכים, הרבה יותר מכל צעיר אחר.

      למה לך ניפוח שרירים, וכי בגילינו המופלג נלבש ביקיני או בגד ים ונתהלך כטווסים בין אנשים, לא, אלא כי במעשנו אנו נמדדים, ובמה שהנחלנו לאחרים. במובן הזה אתה יכול לקחת כל צעיר אץ-רץ בקלות בתחרויות החיים.

      יחד עם זאת, השיר הוא מעשה קסמים, מן הוקוס פוקוס. מכיוון שהוא מתרחש במימד הפיסי. בחדר הכושר על ההליכון, במהירות או באיטיות – אבל במשמעות ובהשלכות שלו הוא זורק על היבטים מאוד נפשיים, מאוד רוחניים.

      אין כוכבים בשיר, אבל אני רואה את קריאת השירה ואת כתיבתה אצלך כאלפי נגוהות כוכבים המאירים את נתיבי דרכך בחיים. וטוב שכך, והשירה עבורך – להחליק על הנפש בהמון מים מלטפים.

      אהבתי
      חוה

      • שלום חוה
        תודה על המחמאות.
        אכן, נזכרת בארמז (דילן תומס ולא ט.ס. אליוט) והדהד לך כנראה גם זה:http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%A1%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C_%D7%96%D7%A0%D7%95%D7%9F
        אני ,אגב הולך לחדר הכושר (השנוא עלי והמשעמם) בלחצה של אשתי, הדואגת לבריאותי (לדעתי, זה מקצר את חיי )

        • הי גיורא,

          אל תכעס עלי, אבל לא החמאתי לך, פשוט ניתחתי את השיר, כפי שאני רואה אותו, ומכירה אותך, ונכון עליתי על הארמז, לך מעדנות אל תוך הלילה הטוב, איני מבחינה בין תומס דילן לבין אליוט, אבל נדמה לי שאבנר הביא פעם את השיר וקראתי את כל התרגומים.

          כדאי שתסתכל אחרת על חדר הכושר. הייתי מנוייה איזה שתיים, זה גם עשה טוב לגוף שלי, ולריאות שלי, וליכולות הפיזיות. את ההליכון מאוד אהבתי. כי אתה מתחרה כנגד עצמך כאילו להיכן עוד תוכל להגיע. זה כיף לדעתי לא נורמלי.
          הכי חשוב חדר הכושר מפרק מתחים. אולי אתה לא מרגיש אבל בעיני גוף ונפש זה בדיוק אותו הדבר. ככה צריך לחשוב על זה. ואשתך בהחלט צודקת.

          אני באבל שלי גם ללכת עם השירה אל תוך הלילה הטוב לא יעזור לי. הכאב שלי הוא יותר מידי גדול. אולי מכיוון שאין לי אישה או גבר שדואגים שאלך לחדר כושר.

          ועם שחיקת מעמד הביניים גם אין לי כסף לממן חדר כושר.
          חוה

          • כתבתי לך עוד תגובה והיא נעלמה לי.

            אתה יודע מדוע לא כתבתי מחמאות, אלא ניתחתי את השיר. ראיתי אתמול את חילופי הדברים שלך עם אמיר, ואחר כך רק הופיעה התגובה שלך אלי.

            ובכן, לא התכוונתי לפרדוקס של זנון, אלא למשל מתוך משלי איזופוס על הצב ועל הארנב. לא התעסקתי בפרדוקסים, אלא יותר במערכות דיכוטומיות. אחרי שתקרא את המשל על הארנב והצב, אולי תבין למה באמת התכוונתי.

            איני כותבת תגובות בשלוף, אלא מתוך כבוד לכותב, ואני די מבקשת גם כבוד לנסות להבין למה התכוונתי, שהרי גם אני השקעתי, לא רק קראתי והגבתי.

            חוה

          • גיורא פישר

            שלום חוה
            אני מתייחס בכבוד לכל קוראי ולאלה המגיבים. כבוד מיוחד שמור לאלה שטרחו ועמלו על תגובה מפורטת ומושקעת.
            קשה לי לקרא ולנחש למה את מתכוונת. האם לזנון או אזופוס. למען האמת כשכתבתי את השיר האוציאציה הראשונית הייתה באמת המשל של איזופוס ,ולאחר מכן הבנתי שגם הפרדוקס של זנון על אכילס והצב (שרבים חושבים שזה על צב וארנב), יכול להתאים לעניין.
            בתגובה הקודמת ביקשת שלא אעלב. אמי זכרונה לברכה לימדה אותי שאם אני מרגיש צורך להעלב, עלי לעשות זאת רק במקרים שבהם התכוונו להעליב אותי.
            לא הרגשתי שזו כוונתך.
            תודה
            גיורא

  3. היי גיורא אני מנסה להגיב והתגובות בורחות לי מה זה?

    או שזה פשוט לא נלחץ
    שיר יפה מאוד אהבת השירה היא מהות חייך וממתיקה את היום המחשיך
    יש לי חברה שקוראת תהילים על ההליכון
    אני לא מתרכזת
    רק זורמת עם המחשבות להעביר את הזמן

    • שלום חנה
      תודה.
      אכן, יש באג במערכת התגובות.
      כבר כתבו לי אחרים שהתגובות בורחות ולא מגיעות "למאגר".
      לעומת זאת, לתגובותיה של ענת לויט יש כשרון מיוחד, להגיע ישר בלי שום מעצורים ועיכובים ישר לפוסט.

  4. גיורא זה מתחיל קצת כמו השחייניות של אגי, אבל מגיע למקום המוזר משהו, שבו ה-DO NOT GO GENTLY INTO THIS GOOD NIGHT של דילן תומס הופך להליכה איטית על הליכון…אגב קריאת שיר שמונח 'על מד הזמן שנשאר' (ויש פה מתח כמעט בלתי עביר בין התמונה של מד זמן בחדר הכושר ל"הזמן שנשאר").

    • שלום אמיר
      אכן,שיחקתי כאן עם השיר של דילן תומס ,אבל "בהפוכה", בשיר פונה דילן תומס לאביו ומבקש ממנו לא ללכת בנעימים אל תוך הלילה ,להלחם על החיים. ובשיר שלי יש השלמה.
      כדרכי, אני משתדל להשתמש בארמזים (יש פה עוד אחד ,משטח אחר) בצורה כזו שישתלבו באופן הכי טבעי בשיר. בבחינת מי שמזהה- הרויח. ומי שלא ,לא מרגיש מטומטם ,ולשיר יש זכות קיום גם אם לא מכירים.
      אם אני לא טועה, לשיר של אגי קוראים "זקנות בדיור המוגן" (צריך לבדוק). השיר שלי נכתב מהכיוון ההפוך לזה של אגי. מהכיוון של "הזקנות". מעניין לשים את השירים זה לצד זה.
      ובקשר ל "זמן שנשאר" הוא מתאר משהו מאד קונקרטי -בהליכונים (או ברוב מכשירי חדר הכושר) ניתן לכוון את זמן ההתעמלות ואז אתה יכול לראות את "הזמן הנשאר". אך כמובן ,בשיר הזה ,בהקשרו ,יש לכך משמעות אחרת לגמרי.
      תודה.

  5. היי גיורא
    ואני יודע שצב וארנב
    יגיעו לאותו קו סיום
    זה משפט שאומר הכל
    להתראות
    טובה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר