לפני חדשים אחדים כשבעלי היה מאושפז בצפת, הרבתי לטייל בה. יום אחד נפעמתי לקול שירה צעירה ובוטחת של גבר צעיר שבקעה מחלון בית מוכר שברבות השנים הכרתי כמה מחזורים מדייריו. נכנסתי לבית מדרש קרוב, שלמזלי היה ריק והקשבתי וכתבתי שיר להחנה. כן, מראש חשבתי על חברה זמרת שאולי תשיר אותו. זה לא הסתדר איתה והשיר מוצע כאן לכל מלחין שמעוניין.
הַחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה , צְפַת
גֶּשֶׁר צָר בֶּהָרִים, בֵּית חוֹלִים, בֵּית עָלְמִין,
צַדִּיקִים מְמַלְּאִים מִשְׁאֲלוֹת מַאֲמִין.
עֲלָמוֹת בְּשָׁבִיס כְּפִרְחֵי סִמְטָאוֹת
וְעֶלֶם עִם רַסְטוֹת קְשׁוּרוֹת לְפֵאוֹת
מִלְמוּל שֶׁל לִמּוּד מֵחַלּוֹן מְקֻמָּר…
צִפֳּרִים נוֹדְדוֹת שֶׁהִגִּיעוּ לַגְּמָר.
וְהִנֵּה– קוֹל בּוֹקֵעַ מֵאַחַד הַתִּלִּים —
הַחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה מְחַבֵּר תְּהִלִּים.
מַנְגִּינָה וּמִלִּים וְהַשִּׁיר מִתְגַּלְגֵּל…
כּוֹפֶה הַר כְּגִיגִית עַל הַלֵּב הַמְּרַגֵּל
וּפִתְאוֹם תַּעֲצֹר תַּאֲזִין תַּחְטֹף
מִסְּתָם יוֹם חַמְסִין טְעָמִים שֶׁל אֵינְסוֹף
כְּלָל לֹא רַע, בֶּאֱמֶת, הַמִּנְעָד הַצְּלִילִים …
הַחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה מְחַבֵּר תְּהִלִּים!
בְּלִי מֵשִׂים תִּתְעַטֵּף וְאַט אַט תִּתְקָרֵב
מַטֶּה אֶת הָאֹזֶן לַקּוֹל הֶעָרֵב,
כְּמוֹ מִתַּחַת לַשֵּׂכֶל עִם כָּל הַחָכְמָה
מוּטֶלֶת צְמֵאָה עֲרוּגַת אֲדָמָה
שֶׁדַּוְקָא מְלַבְלֶבֶת מִכָּאֵלֶּה דְּבָרִים…
הַחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה מְחַבֵּר תְּהִלִּים!
"שֶׁיָצֵלּוּ עָלֵינוּ עַנְנֵי הַכָּבוֹד"
"שֶׁיִבְשׁוּ הַדְּמָעוֹת , גְּאֻלָּה שֶׁתָּבוֹא.."
לזה גַּם אַתָּה מְיַחֵל, לָמָּה לֹא !
וְהַלֵּב מִצְטָרֵף…מַה מֻכָּר הוּא קוֹלוֹ!
אוּלַי שַׁי אוֹ עוֹדֵד אוֹ אַבְנֵר אוֹ נִמְרוֹד הוּא?
הֶחָבֵר שֶׁל הַבַּת שֶׁלֹּא שָׁב עוֹד מֵהֹדּוּ?
לֹא רוֹאִים אֶת פָּנָיו, רַק מִלִּים וּצְלִילִים…
הַחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה מְחַבֵּר תְּהִלִּים!
עוֹד מַחְסוֹם מִתְפָּרֵק כְּשֶׁהַקּוֹל קְצָת רוֹעֵד:
"שֶׁיִּתְחַדֵּשׁ הָעוֹלָם " הֵן אֵינְךָ מִתְנַגֵּד,
גַּם לֹא "שֶׁתּוֹפִיעַ שְׁכִינָה לְאַלְתַּר!"
אֵיךְ הוּא שָׁר! אֵיךְ הוּא שָׁר! אֵיךְ הוּא שָׁר! וְאַתָּה
מַאֲזִין בִּדְמָמָה כְּתִינוֹק שֶׁנִשְׁבָּה
וְלוֹחֵשׁ בְּלִי קוֹל : אַבַּאבַּא… אַבַּאבַּא…
אֲבָל אָז תִּתְנַעֵר: וְתַבִּיט שְׂמֹאל יָמִין…
מִי רָאָה שֶׁנִפְעַמְתָּ כְּפֶתִי מַאֲמִין?!
אֵין אִישׁ לְיָדְךָ רַק רָאשֵׁי הַמִירוֹן
מְחַיְּכִים לִקְרָאתְךָ כְּיוֹצֵא מֵאָרוֹן
וְחַבַּדְנִיק נִגָּשׁ וּמַצִּיעַ תְּפִלִּין…
הַחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה מְחַבֵּר תְּהִלִּים.
מקסים סבינה
שומעת שלאגר בראש 🙂
תודה, ריקי. מי מתאים לשיר את זה? או למי כדאי להציע את השיר?
אני בקלות שומעת את חוה אלברשטיין שרה את זה
סבינה, יש ברדיו כל חי, שעה או שעות של שירים דתיים חדשים, ויש המון זמרים שמוכרים רק לציבור הזה. תפני אליהם.
רדיו קול חי יתנו לך מידע.
תהילים שנאמרים בכוונה, יש בהם באמת משהו מדדיטיבי.
אומרים שלכולנו הרהורי תשובה, לפחות פעם בחיים, והחוזר בתשובה הולך עוד צעד ומנסה.
לתהילים איכות מדיטטיבית בגלל התדר הרוחני הגבוה שלהם והמשמעויות הקבליות מעבר לכתוב
אין ולא תהיה שירה שתשווה להם בשבילי דוד המלך ,הוא אבי השירה והמשוררים
תודה על המידע, אביטל.
לפני שנים טבלתי במקוה של הארי והרי אומרים שמי שעושה זאת עתיד לחזור בתשובה. אני חוזרת בדרכי.
שירך מרטיט את נימי הלב ,סבינה ,הייתי פונה לרמי קליינשטין הוא אמן מיוחד או לאהוד בנאי ,וכמה יפה בעיני הפזמון החוזר: החוזר בתשובה מחבר תהילים. אצטרך את עזרתך ,סבינה, בענין תחקיר לרומן הבא שלי שחלקו הגדול יתרחש בצפת. פעם הבטחת לי
ברצון, חנה. מטייל לנו יחד בצפת.
לפני חדשים אחדים כשבעלי היה מאושפז בצפת, הרבתי לטייל בה. יום אחד נפעמתי לקול שירה צעירה ובוטחת של גבר צעיר שבקעה מחלון בית מוכר שברבות השנים הכרתי כמה מחזורים מדייריו. נכנסתי לבית מדרש קרוב, שלמזלי היה ריק והקשבתי וכתבתי שיר להחנה. כן, מראש חשבתי על חברה זמרת שאולי תשיר אותו. זה לא הסתדר איתה והשיר מוצע כאן לכל מלחין שמעוניין.
1) סבינה, הפעם – אבקר…
2) הרבתי לטייל בה- הרביתי. פעלי ל"ה בהטיה משנים "הא" לח"י". (עשיתי, השתניתי וכו' וכו).
3) "להחנה"= כוונתך: להלחנה.
4) מאחל לך יותר מזל כאן, בבננות, משהיה לי – גם אני הצעתי שיר להלחנה ולא היו נענים. ואולי בבננות יש רק ציירות, משוררים והוגי דיעות, אך לא מוסיקאים.
5) מאחל לבעלך החלמה מהירה ואושר.
6) בחרת מקום קדוש לקבלת השראה.
7) מה זה "רסטות"?
8) מה פירוש ציפורים המגיעות לגמר? איזה גמר? (סתו?) האם יש מהן בצפת, או ליד בתי מדרש זנוחים יותר מבמקום אחר?
9) תלים-תהלים – חורז. אבל על איזה מין תל פתאום מדובר? תל החרוז…?
10) כְּלָל לֹא רַע, בֶּאֱמֶת, הַמִּנְעָד הַצְּלִילִים … המנעד, הצלילים
11) "שֶׁיִבְשׁוּ הַדְּמָעוֹת = שֶׁיִּיבְשׁוּ
12) אחרת – חול פוגש "קודש" – בצפת – ישן מול חדש – מנגינות עתיקות עם עולם של היום…
13) תגובה מעט באמת ארוכה. אבל אולי תועיל במשהו. ואם לא – המחק בידך, לא איעלב.
14) משה
משה, תודה על הטרחה לתקן ולהסביר. רסטות– הן מין צמות אפריקאיות שצעירים מרדנים מאמצים כתסרוקת.
צפרים שנגיעו לגמר זו מטאפורה לצעירים הנודדים המחפשים שפה מצאו מנוחה.
תלים אלה תלי החרבות של צפת ה עתיקה שחרבה ברעש אחרי רעש.
שיר נפלא האופף את צפת עבר והווה.שנתיים ראשונות של חיי ביליתי בה…
מקסים, מרגש וישראלי כל כך.
חיפאית, כמה טוב לשמוע ממך.
לשיר כבר קצב משלו המנגינה בו והוא עצמו….מרגש . אין מילים