בננות - בלוגים / סבינה מסג / רחל המשוררת 6
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

רחל המשוררת 6

 

 

לפעמים  שיר ממליץ על שיר.  אני התחלתי לקרוא את פרנסיס ז'ם הצרפתי  בעקבות  ההצהרה של רחל באחד השירים שהיא אוהבת  "עיני תינוקות ואת שיריו של פרנסיס ז'ם"

 

 

 

       רַק  דּוּנַם דֶּשֶׁא  מִבֵּית  גְּדוּד הָעֲבוֹדָה

 

 

 

לִפְנֵי 70 שָׁנָה

בָּאת   בְּטִיּוּל-שַׁבַּת

למִגְדָּל 

 מכִּנֶּרֶת.

 

 הַכֹּל הָיָה  אֶבֶן שְׁחוֹרָה,  חַוָּה.

 עַכְשָׁו אֲנִי שׁוֹמֶרֶת הַחֻרְבָּה

בָּהּ הִתְיַשַּׁבְת  (בְּשִׂמְלתך  הַלְּבָנָה)

לָפוּשׁ

 

כָּמוֹךָ אֲנִי

נִשְׁמֶרֶת  מִיֵּאוּשׁ

 בְּאֶמְצָעוּת  שִׁירִים,  הָרִים  וְיָם.

 

בּוֹאִי,  הִכָּנְסִי  אֵלַי –

בָּנִיתִי   בַּיִת  בְּ"חֲלוֹם פָּתוּחַ"

 רַק  דּוּנַם דֶּשֶׁא  מִבֵּית  גְּדוּד הָעֲבוֹדָה

 

 

עַל  עֵמֶק גִּינוֹסָר   וּמוּל   הָרֵי גּוֹלָן

(בְּכָל חַלּוֹן יֵשׁ מַשֶּׁהוּ שֶׁלך : חֶרְמוֹן בַּשֶּׁלֶג , צְפַת…

 רַק  הָאַרְבֵּל, נִדְמֶה לִי,

הוּא  תְּרוּמָה  שֶׁלִּי)  ,

נֵשֵׁב , נֵשֵׁב , שְׁתֵּי   תְּאוֹמוֹת- כִּנֶּרֶת

עַל שְׁנֵי  כִּסְּאוֹת-מִרְפֶּסֶת  לְבָנִים

 וּנְשׂוֹחֵח  עַל  תִּרְגּוּם

 וְעַל  שִׁירָה  פְּשׁוּטָה.

 

 אֹמַר  מַה דַּעְתִּי עַל

 פְרַנְסִיס זַּ'ם

 שֶׁבְּהַמְלָצָתֵךְ  הִזְמַנְתִּי מִצָּרְפַת.

 

 וְאַתְּ

  הַאִם  קָרָאת?

  מָה אַתְּ  אוֹמֶרֶת

 עַל   רוֹבֶּרְט  פרוֹסט    ת'וֹרוֹ    וְאֶמִילִי?

 

עַכְשָׁו אֶפְשָׁר לְהִתְיַדֵּד

 (עַכְשָׁו שֶׁאַתְּ  כְּבָר שֶׁלֶד)

אָז   לֹא.

אֲנִי מוֹדָה ,

 

אָז לֹא הָיִיתִי  מְקָרֶבֶת

 אִשָּׁה זָרָה  שֶׁשָּׁרָה כִּלְבָבִי

 

שֶׁמָּא תַּרְאֶה  שִׁירִים

לַאֲהוּבִי.

 

 

 

 

*   דיויד הנרי ת'וֹרוֹ הוא  אבי התנועה הסביבתית

 

**הכוונה למשוררת אמילי דיקינסון

 

 

 

8 תגובות

  1. רות בלומרט

    סבינה, באיזו שפה את קוראת את ז'ם? האם תורגם לעברית? [אני שולטת בצרפתית ובכ"ז.

  2. עַכְשָׁו אֶפְשָׁר לְהִתְיַדֵּד

    (עַכְשָׁו שֶׁאַתְּ כְּבָר שֶׁלֶד)

    אוי אוי אוי

  3. סבינה,
    מול מה שנראה כהצטנעותך מול רחל המשוררת, אני תוהה האמנם כך הוא, גם כיום לא עם שלד את מתיידדת אלא עם רוח של משוררת שאת הולכת בעקבותיה, וגם לו חיה הייתן מן הסתם מתיידדות – איך היא יכלה להיות שמחה למצוא בך נפש תאומה, נפש-כנרת, נפש משוררת, נפש המבקשת פשטות ועמקות בשיר, הגרה ומצויה בסביבתה ואפשר לפוגשה לכוס תה, לשוחח עימה ולהפוך ולהפוך בה, בשירתה ובשירתך ובשירת המשוררים החדשים והידועים מכבר, – מה את רוצה בעצם? לא כן???

    • זה נכון, הייתי ועוד איך מתיידדת איתה. בעצם אני יותר ממיודדת איתה גןם עכשו, ממש כמו שאמרת. אני משוחחת עם רוחה, שמרחפת במקום, וכדי להתקרב עוד יותר הולכת לקברה ומבלה שם ימים תמימים. תודה, משה.

  4. מה, החלטת להרוג אותי לקראת השנה החדשה?
    נו, אני דומע מול השיר הזה ומול הילדה ההיא מיפו…
    תראי מה שמילים יכולות לעשות!
    יוסי

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג