כידוע, ליד בית העלמין היפה בו קבורה רחל, נמצא גו דקלים ,קצת מוזנח ,הקרוי על שמה.
" גַּן רָחֵל "
אֲנִי יוֹשֶׁבֶת בִּמְקוֹמֵךְ , מַמְשִׁיכָה אוֹתָךְ .
הַדֶּקֶל מְרַשְׁרֵשׁ —
עֲדַיִן שְׁפַל-צַמֶּרֶת-סְתוּר-שֵׂעָר כְּמוֹ בְּשִׁירֵךְ
אַךְ גַּן גָּדוֹל נָטְעוּ פֹּה לְזִכְרֵךְ :
דְּקָלִים רָמִים
כְּעַמּוּדֵי הֵיכְלוֹת הוֹרְדוּס
הַמְּטֻבָּעִים בַּיָּם הַמִּתְיַבֵּשׁ
(אַל יְגַלֶּה אוֹתָם הַיָּם, יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ !
יוֹדְעִים אֶת הַפְּאֵר וְאֶת הַשַּׁיִשׁ ,
יוֹדְעִים אֶת הַסְּפִינוֹת הַמְקֻּבָּרוֹת )
מֵעַל קִבְרֵךְ רִנַּת הַמַּמְטֵרוֹת …
מַנְטְרַת שַׁלְוָה שֶׁל הָרוֹאִים מִנֶּגֶד
אֲבָל אֲנִי עוֹד כָּאן
וְאֵין לִי שֶׁקֶט , טִרְטוּר הַמַּשְׁאֵבָה
אוֹכֵל לִי אֶת הַיָּם !
וְשׁוּב "לִילָךְ הָעֶרֶב" עַל הָהָר …
הַבִּיטִי בּוֹ , הַלֹּא אֵינֵךְ מֵתָה,
רַק הַחַיִּים טָמְנוּ אוֹתָךְ
לְיוֹם יָבוֹא , כְּמוֹ כֶּלֶב שֶׁשָּׂבַע . עַכְשָׁו
הוּא בָּא, עַכְשָׁו מֻתָּר —
הִתְפַּלְּלִי אִתִּי
עַל הַ מָּ טָ ר .
ושוב לילך הערב על ההר
לא חשוב מה קורה, הלילך תמיד ישנו
וההר
והערב
וזה די מדהים,לא?
איריס, זה כל הענין– המחזוריות האינסופית של הטבע, המרגיעה, המדאיגה– המדברת אלינו, צובעת את חיינו.
"הַלֹּא אֵינֵךְ מֵתָה,
רַק הַחַיִּים טָמְנוּ אוֹתָךְ"- אוי איזה משפט- מטמון..
תודה, יקירתי.
לילך הערב
צרוף סגול עם משקל סגולי
אני יותר מאוהבת את השירה שלך