שוב נפתחה עונת השחיה. זה כמובן תענוג, אבל לפעמים גם חובה. כאילו גוף המים שלפני דורש שאתערבב בו ולא רק אסתכל עליו מהחוף. אז למרות שחם בחוץ ולא תמיד יש חשק לעבור את המרחק ביני לבין המים… ממחר אני שוחה בקר וערב!
חוץ מזה מתקיים בימים אלה פסטיבל שירה בינלאומי במרר השכנה, ואולי אפשר לומר שגם כדי להתקרב אל השירה הזרה הנקראת מעל הבמה, דרושים שלשת אלה: החישה, השיחה, השחיה אל לב הדברים.
נ.ב. ידידנו משה יצחקי קרא שם הערב שיר יפה))
בִּשְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים
בִּשְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים
הַיָּמִים נִיקְנִים:
בְּחִישָׁה
בְּשִׂיחָה
בִּשְׂחִיָּה אֶל לִבָּם
סבינה,אותן אותיות יוצרות אצלך תנועות רבות של הלב ממנו ואליו, בשחיה
נכון, זה שיר נסויי, מעין משחק מלים, והשאלה אם הוא אוסף משמעות.
כן, בהחלט כן, הוא מעורר מחשבות.
כן, בהחלט כן, הוא מעורר מחשבות.
תודה.