אֵיזֶה עֵסֶק!
כָּל יוֹם שׁוֹקְלִים מֵחָדָשׁ אֶת הָעִסְקָה
שֶׁעָשִׂינוּ עִם הַחַיִּים:
מְרִימִים גַּבָּהּ,
עוֹקְצִים אוֹתָם,
מְאַיְּמִים עֲלֵיהֶם בְּבִטּוּל,
אַךְ כַּמָּה הַלֵּב נִבְהַל
כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ
וְלוּ מַכָּר מִקְרִי,
נִפְטָר וְנֶעֱלָם מִן הַקָּהָל
שֶׁל הָעוֹסְקִים מֻרְשִׁים זְעִירִים פְּטוּרִים
בדיוק
שירה יוק! מכתם תפל אולי.
על החתום רב אומן מפולניה (כי גרמניה אסור)
אכן הלב נבהל ונופל
ואז שוב קם
הרי עסק או לא עסק?
נסחת במילים את המחשבות של כולנו. כמה נכון ויפה.
(אני לא בטוח שהשורה האחרונה בשיר הכרחית).
נוגע ללב. מילה בסלע.
סבינה, איזו בקיאות מפתיעה בעניני מע"מ ! ובעצם למה לא? אם רואה חשבון כמוני מרשה לעצמו לכתוב שירה, למה משוררת כמוך לא יכולה להכנס לעולם העסקים וליצג בפני ריבונו של עולם, עוסקים מורשים זעירים ופטורים.
בכל מקרה, לצרכי פרנסה כדאי לך לייצג איזה טייקון או אוליגרך
כל יום עושים חשבון.רק שבחשבון המספרים מוחלטים. וכאן כל פטירה משנה את היחסים.