ועוד משירי ירושלים (הטריים)
מִטְעָן
בְּכָל חַלּוֹן
הַנּוֹף
פּוֹנֶה אֶל עֲלֵה-כּוֹתֶרֶת שׁוֹנֶה
שֶׁל שׁוֹשַׁנַּת הָרוּחוֹת
וַאֲנִי שׁוּב עוֹבֶרֶת עִם הַכִּסֵּא
(כְּמוֹ בַּכִּנֶּרֶת מֵצֵל אֵיקָלִיפְּטוּס לְצֵל צֶּאֱלוֹן )
מֵחַלּוֹן לְחַלּוֹן
מְאַלֶּצֶת אוֹתָם
לְשַׁמֵּשׁ לִי
זְכוּכִית מַגְדֶּלֶת
מַצְלֵמָה עִם זוּם וְעִם פְלֶשׁ –
לְקָרֵב וּלְהָאִיר
כָּל מִסְגַּד , כָּל גִיחוֹן . כָּל אוֹגוּסְטַה וִיקְטוֹרְיָה ,
כָּל יִמְקַא
לִבְדִיקָה
כְּשֶׁל אִישׁ בִּטָּחוֹן –
לֹא שֶׁאֵין לוֹ מִטְעָן
שֶׁיֵּשׁ!
מקסים מקסים מקסים סבינה, איזו נקודת מבט פנורמית.
תודה, סיגל. כל הענין לחפש את המהותי בחזותי.
סבינ דולה
אני השנה אם ירצה השם קונה
מצלמה
לא שחסר
אני נאלצת
בחיפושי אחרי היופי
וטובי..
כן, גוגו, לא חשוב באיזה כלי, טוב שיש סיבה לחפש את היופי.
אִישׁ בִּטָּחוֹן
איש בטחון שאל אותי
בפתח אולם חתונות
– יש לך נשק?
[חשבתי על חיינו העקומים] ואמרתי:
לא אמרו שצריך להביא…
…הבאתי מתנה אחרת…
בדיחה לציתות.
לדעתי לפנינו שיר ארס פואטי שבו המשוררת מנסה לכפות על הטבע לספק לה חומרי בערה לשירים חדשים.
היה יופי להפגש אתמול. גיורא
נכון. אני כל הזמן במארב הזה. יותר מול הטבע מאשר מול בני אדם.
מטען כביר. מזוודה מלאה חומרי גלם.
היי סבינה
מטען זה תופס את הבטן מטען זה מלא, וגם מכביד וגם פורקים מטען, וגם מתמלאים במטען.
תופס מכל כיוון.
להתראות טובה