עוֹד עֲדוּלָה
יְחֵפָה
עַל הָאָרֶץ הַיָּפָה
אֶתְהַלֵּךְ לִי יְחֵפָה
רַךְ הָעֵשֶׂב כְּמוֹ שְׂמִיכָה
כַּף רַגְלִי כָּל כָּךְ שְׂמֵחָה!
יַלְדַּת טֶבַע
הַזְּרוֹעוֹת שֶׁלִּי כְּנָפַיִם!
כֵּן, בָּזֹאת אֲנִי בְּטוּחָה.
אַךְ אֵינֶנִּי בַּשָּׁמַיִם
בִּגְלַל כֹּחַ הַמְשִׁיכָה.
לוּנָה פַּארְק
שִׂימוּ לֵב! שִׂימוּ לֵב!
הָעוֹלָם — גַּלְגַּל עֲנָק!
כָּל הַזְּמַן הוּא מִ סְ תּ וֹ בֵ ב . . .
הַיְּקוּם הוּא
לוּנָה פַּארְק!!!
עַל כִּסֵּא אֲנִי יוֹשֶׁבֶת
בְּלִי כַּרְטִיס וּבְלִי מִלָּה —
מִ סְ תּ וֹ בֶ בֶ ת. . . מִ סְ תּ וֹ בֶ בֶ ת. . .
הַתֵּבֵל
הָעֲגֻלָּה!
מַחְשְׁבוֹת לַיְלָה
אוֹמְרִים שֶׁכָּל הָעוֹלָם הוּא
כַּדּוּר!
כַּדּוּר מִסְתּוֹרִי , צִבְעוֹנִי וְהָדוּר .
אוֹמְרִים
שֶׁבֵּיתִי מִסְתּוֹבֵב כְּמוֹ סְחַרְחֶרֶת,
וְלֹא רַק בֵּיתִי,
הָעֵצִים… הַכִּנֶּרֶת…
נַגִּיד
שֶׁהַבַּיִת עוֹמֵד בִּמְהֻפָּךְ ,
אֲבָל
אֵיךְ יִתָּכֵן
שֶׁהַיָּם
לֹא נִשְׁפַּךְ?!
אהבתי את שירי הילדים הנפלאים
הומור ועומק וקלילות.
יש לך מדיום – איזו נכדה…
יוסף, תודה. כתבתי אותם הרבה לפני שהיתה לי נכדה, אני הנכדה שלי עצמי , רוב הזמן.
מקסימים ! "יחפה" – זה אני, גם היום.
יש בונוסים רבים בללכת יחפה: רפלקסולוגיה טבעית, ליטוף של אמא אדמה, חזרה לילדות, לילידיות… לזריקות, גם את לא זרוקה.
להיות ב"נעלי בית" בעולם. אבל לא על אספלט או בטון!
עדולה במיטבך
תודה. זו לא חכמה. ראיתי שיש עניין אז אני דולה את המיטב ממאגר עצום.
סבינה, איזה שירים… מי צריך לכתוב שירים אם אפשר להגיד הכל בחרוזים כה מתוקים מחבקים ואמת דוברים?
איך שכחתי לקנות ממך ספרים שם בכינרת? חייבת את הספרים האלה
איריס
סבינה
את בטח קוראת אותם אחרת היום
אני רואה פה גם חתרנות מבורכת של אמיתות העולם עם המבט הכל פעם חדש של ילדה.
שירים לילדים אבל גם למבוגרים שמנסים לא לשכוח.
תודה
אני בוחרת מתוך המון המון שירים בספרים ובתיקיות… את אלה המדברים ברבדים אחדים.
התחלתי לכתוב לילדים בגיל 39 ( למבוגרים התחלתי בגיל 9) כדי שיהיה מותר לחרוז , לשחק במילים, להיות שמח, להרגיש איזה יחד, לומר "אנחנו". אבל מבחינת המלאכה רובם שירים ולא חרוזים.
ההירהור הפיזיקלי בסוף השיר האחרון – חמוד להפליא.
הזרועות שלי כנפיים אך אינני בשמיים… בגלל כוח המשיכה – האין זאת הבעיה של כולנו ?
הכתיבה היא נסיון לפתור את הבעיה הזו, ויש גם דרכים אחרות. שלשת ילדי הבוגרים שילדותם עברה בכנרת — גולשים עליה כדי להצמיח כנפיים.
עדה, עדולה, כל השירים האלה עוסקים בגאו-פיזי, מאוהבים בגיאוגרפיה ובפיזיקה!