סבינה מסג
נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית.
התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון
—יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.
ספרי שירה למבוגרים:
מושב
1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א
הבית במגדל
1987 הקבוץ המאוחד
והים הזה ים כנרת
1994 הקבוץ המאוחד
ימי מנזר
1992 שוקן 1991
כליל
אבן חושן 2003
מן הספרים לילדים החתומים בשם העט
עדולה
שני הטריים ביותר הם:
צעצועים הוצאת עם עובד
שאלות לא קלות הוצאת א"ח
קצר,משעשע ועושה "יאמי"… (((:
באחד מימי הנישואין קניתי לנו עץ תאנה כדי שנוכל להזדקן בצל התאנה…
רעיון נפלא, אאמץ אותו!
עכשיו גם לי טעים ברמת התאים . מוזר מה שהראש יכול להפעיל.
בוקר טוב
סבינה
אין כמו עץ תאנה…
בשני המקומות האחרונים שגרתי, שתלתי עץ תאנה צעיר. בשניהם- גדל והתפתח, בשניהם – מת כשעזבתי.
טעים רמת התאים:)
מצחיק!
טעימה
תחת תאנתו
פשוט ונוגע בתאים.
אוי, את זו, שקראתי עליה פעם כתבה
בוויינט?
היית אחת משלוש משוררות, ששירתן הוגדרה
שירת הבוגנביליה
בחברה כמעט שווה
אגי משעול ועוד אחת
ופה איכשהו נסגות לגלגולה העתיק
של שירת הבוגונביליה, או שאולי מנקודת ראותך, אחותה הזקנה
שירת התאנה
תיקי, מה היתה הכוונה בשירת הבוגנויליה? אני מקוה שזה לא הוצג כמשהו רך ומתפנק. הדבר החם ביותר היום בעולם , האוונגרד החדש הוא לכתוב על הטבע, על העולם הפיזי, אבל לא שירה מתייפייפת, שירה מודעת לצרות שאנו גורמים לעולם. שירתי היא ברובה כזו.