דוד אבידן, כל השירים, כרך ב', 1968-1973, עורכים: ענת ויסמן ודוד וינפלד, הוצאת הקיבוץ המאוחד/ מוסד ביאליק/ 377 עמ', מחיר מומלץ: 98 שקל רגע אחד, שקט בבקשה. יש לי משהו חשוב לומר: דוד אבידן הוא בעיניי המשורר הגדול ביותר שלנו מאז קום המדינה. זהו. הנה, אמרתי את זה. הוא שייך לאותו זן נדיר של מפעלֵימילה, אנשים המשוררים עשרים ...
קרא עוד »הרביניסט האחרון (יב) – רומן
70. ביום שישי התפרסמה בדפים האחוריים של עיתון "מעריב" מודעת אבל בזו הלשון: בצער רב וביגון קודר, אנו מבכים את מות יקירכם יגאל עמיר ז"ל שהלך לעולמו בטרם עת. איתכם באבלכם: מאיר וחנה, צילה ובני, עד וסער וכל משפחת כהן. 71. לאחי היקר שלום, אתמול הייתי עד לשוד וגם לרצח. זה קרה תחת הסככה ...
קרא עוד »ריאיון עימי במוסף "גלריה" של עיתון "הארץ", 26.1.2010
ריאיון עימי במוסף "גלריה" של עיתון "הארץ" יום שלישי 26.1.2010 http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1050,209,44732,.aspx
קרא עוד »שיר והערה י"א. אליעז כהן, הם לא האחים שלי, 8.7.2005
על "רחקו החלומות" לשושנה שבבו
מדורי השבועי ב"אן-אר-ג'י – מעריב" על פרוזה מתמודד הפעם עם סיפוריה הקצרים של שושנה שבַּבּוֹ. http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/049/479.html
קרא עוד »שיר והערה י'. אלחנן ניר, מי לימד, 1.7.2005
שיר והערה ט'. מיכל גינדין, הרגע המחולל, 23.6.2005
שני שירים והערה ח'. הרולד שימל ואשר רייך בהליקון "הסוד", 17.6.2005
הרביניסט האחרון (יא) – רומן
66. זהו. אני לא נותן יותר אוכל לרוסים. שיסתדרו בעצמם. ישבתי על מדרגות בית הכנסת והם הציפו אותי. חודשיים הספיקו לי. זה מגעיל, נערים בלי בית. אנשים בלי עתיד. על העבר שלהם אני לא יודע שום דבר, וההווה שלהם רגעי. לשרוד עוד יום ועוד יום, זה מה שהם רוצים. כולם לבושים בטרנינגים מהוהים או בבגדי פאנקיסטים. הם מבקשים ...
קרא עוד »רציחות בבני-ברק. פרק שלישי
3. בין לבין, כשיש לפרדימן קצת פנאי מעבודת המשטרה, הוא חומק מבעד לדלת הזכוכית של התחנה לחנות הספרים המשמשת גם כבית קפה כדי לעיין בספרי שירה. יש לו מין טקס כזה. הוא נעמד באי-נעימות מסוימת מול מדפי השירה ובוחר לו ספר או שניים. אחר כך הוא ניגש למוכר הצעיר ואומר "כמה זה?" הוא לוקח את הספרים בשקית ומתיישב באחת הפינות, ...
קרא עוד »