רן יגיל

ז'אק ברל. נובלה ביוגרפית – 4

    ז'אק ברל 4   באותן השנים, אולי קצת לפני זה, מצאתי שפה משותפת עם עוד שני אנשים מן הסוג המפוקפק שאני השתייכתי אליו, כפי שנהג דודי לומר. היו אלה ז'אק סֶגֶה וז'אן מִירְטְץ. יחד הקמנו כתב עת לספרות שנקרא "האש הגדולה". זה היה עיתון בן ארבעה עמודים כפולים שיצא במאי 1947. סגה, שהיה לא פחות מתוסכל ממני, ניסח ...

קרא עוד »

ז'אק ברל. נובלה ביוגרפית – 3

ז'אק ברל 3     בבית הספר הייתי העונש של המורים. באחת מאסֵפות ההורים אמר המנהל, מיסייה שארל, לאמי: אם לא היה ז'אקי, אז מישהו בעולם ודאי היה צריך להמציא אותו. הוא חברותי מאוד, יותר מדי חברותי. זה ממש מפריע למורים, צריך לספר לו שלבית הספר שלנו באים כדי ללמוד ולא כדי לארגן פעילויות חברתיות."    אבל הייתי הבידור של ...

קרא עוד »

"אני ואפסי" 8 – פרק שמיני מרומן

8. "מזדקנים מלפנֵי/ מזדקנים מאחרֵי,/ מזדקנים מתשוקה/ ודברים אחרים.// כי מזדקנים מאחור/ מזדקנים מלפנים/ מזדקנים בעיקר/ מצד הפנים.// מזדקנים מחלום/ מזדקנים משנים/ GOD בארץ הזאת מזדקנים מפרגוד כל ארבע שנים/ כי ככה זה./ כי מזדקנים מאחור/ מזדקנים מלפנים/ מזדקנים בעיקר/ מצד הפנים.// מזדקנים מתשוקה/ משחיקת משכבים,/ מזדקנים מהתקפת-לב בבית ממול אצל השכנים./ כי ככה זה/ כי מזדקנים לאחור/ מזדקנים לפנים/ ...

קרא עוד »

סיפור שמתחיל בפגייה

סיפור שמתחיל בפגייה   החיים של דנה ושלי נחלקים ללפני הפגייה ולאחריה. כשאתה עומד בין שני האינקובאטורים ומריח את החומרים המחטאים ואת תחושת החיים והמוות – כל מה שאתה רוצה זה שהדלתות האוטומטיות ייפתחו באחת והוא יופיע: אלוהים.    הכול התחיל עוד לפני הולדת הפגים. מרץ 2000, דנה ואני הגענו ל"אכילוב" עקב רעלת קשה. בבטן תאומות, שבוע 22. "מוכרחים להוציא", ...

קרא עוד »

פעוט

רן יגיל   פעוט   הרב עוזרי לא היה ממש רב. הוא היה בעצם הגבאי של בית הכנסת הישן של נורדיה ברחוב בוגרשוב. ולמרות שהוא היה תימני אסלי ובמקור מ"הכרם", והיה בתוך המבנה בית כנסת ספרדי, הוא העדיף להתפלל עם האשכנזים הציונים את נוסח ספרד המוכר באולם הגדול. לא היה דבר שביקשת מהרב עוזרי והוא אמר לך עליו "לא"; כי ...

קרא עוד »

ז'אק ברל. נובלה ביוגרפית – 2

ז'אק ברל. חלק שני   אפרופו חיה, אימא שלי מאוד התלהבה מן היכולת שלי לנגן. "הוא ילד פלא, הוא ילד פלא," הייתה אומרת. ההתלהבות שלה הדביקה את אבא שלי, והם כבר חשבו ביחד איזה פסנתר לקנות לי, אבל אז בא הדוד שלי ואמר: "ילד פלא? עזבו, אתם תראו, בעוד עשר שנים יגדל הילד – יֵלך הפלא. במקום לבזבז כסף על ...

קרא עוד »

ז'אק ברל. נובלה ביוגרפית – 1

ז'אק ברל 1   זה לא משנה איפה נולדת: בבריסל או בפאריס, באלג'יריה או בניו יורק, הבנאדם צריך לדעת שפעם הוא היה קטן, ושמשם, רק משם בא הכול.    אבא ואימא שלי היו תמיד בתפקיד של אימא ואבא. אף פעם לא באמת. אבא היה מחזיק את העיתון באבהות רבה וגם ה"לך לישון" שלו היה מאוד סמכותי. אבל חיבוק? לטיפה? איפה! ...

קרא עוד »

"אני ואפסי" 7 – פרק שביעי מרומן

7. "כשהנדנדה בגן מאיר/ קטנה עליך דע לך/ שהגיע זמן ללבוש/ מדים: בית-ספר/ צה"ל/ עבודה/ חיים.// ובשעות הצהריים המאוחרות/ הם באים אחד אחד בעניבות/ ומנסים לעלות ברגליים שעירות/ ונתקלים ונחבטים/ ונחבטים ונתקלים/ בקרש המאיים/ ועדיין איש לא הצליח/ לעלות." (מתוף הפזמון "ביעף" בביצוע 'אני ואפסי' ולהקת "רעיות אנשי הקבע", מועדון, "דאבל סטורם" בתל אביב).      "אבי, בוא צא שנייה, ...

קרא עוד »

ליוויתי את ביאליק ברחובות תל אביב

ליוויתי את ביאליק ברחובות תל אביב    באותו ערב קיץ שחון ומחניק לא מצאתי לי מקום. אני, משה חורגל, חלוץ ושחקן בתיאטרון "המטאטא", שוטטתי ברחוב אלנבי ללא מטרה וללא תכלית. תל אביב הייתה אז קטנה. באלנבי פינת פינסקר היה קיוסק למכירת סיגריות, גזוז וממתקים. בעל הקיוסק היה נוהג לתלות שלט מנייר ולהכריז על סחורתו בחרוזים. בעוברי בערב ההוא על פני ...

קרא עוד »

על הפרוזה של אשר ברש. חלק חמישי ואחרון

בשעה כזו לא יתלוצץ יהודי על הפרוזה של אשר ברש בכלל, ועל הנובלות ההיסטוריות בפרט חלק חמישי     אל תוך המאה העשרים, אל אמצעה, אל לב לִבָּהּ של המודרנה, נכנס ברש בסיפור האחרון, השביעי, המסיים את רצף הנובלות ההיסטוריות: "בּמארבּורג". הסיפור כביכול פשוט: עוזר יהודי לפרופסור נודע בתחום מדעי הרוח בגרמניה, אשר על הידע שלו נשענים מחקריו המפורסמים של ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לרן יגיל