משהו מתוך הרומן "שלושתם" מאת אסתי ג. חיים
מתוך פנקס המחשבות של מאיה:
כשאתה ער אחרים ישנים.
אחרים ערים כשאתה ישן.
כשאתה שבע אחרים רעבים.
אחרים שבעים כשאתה רעב.
כשאתה אוהב, אחרים שונאים.
אחרים אוהבים כשאתה שונא.
כשאתה חולה אחרים בריאים.
אחרים חולים כשאתה בריא.
כשאתה רחוק, אחרים קרובים.
אחרים רחוקים כשאתה קרוב.
כשאתה עצוב, אחרים שמחים.
אחרים עצובים כשאתה שמח.
כשאתה מצליח, אחרים נכשלים.
אחרים מצליחים כשאתה נכשל.
כשאתה צעיר, אחרים מזקינים.
כשאחרים צעירים, אתה מזקין.
כשאתה עשיר, אחרים עניים.
אחרים עשירים כשאתה עני.
כשאתה חי, אחרים מתים.
אחרים חיים כשאתה מת.
היי אסתי
בדיוק השבוע כתבתי כזה שיר, והפזמון שלו הי
"הקלות בילתי נסבלת"
ואין מה להתאמץ, ואין מה לעשות
"הקלות הבילתי נסבלת"
להתראות טובה
כן, ככה זה. בלתי נסבל בדרך-כלל. לעיתים מבליח משהו טוב, והופך את הדברים לקלים יותר לרגע.
אסתי, מתי צפוי לצאת הספר החדש שלך?
יש הגדרה מספרית ל"בקרוב"?
הדז יקרה,
הספר יצא לאור ולחנויות לפני כשבוע וחצי, וניתן למצוא אותו בכל החנויות. היום עלתה כתבה בYNET וצפויות עוד כתבות וכמובן ביקורות…
בנית את זה מאוד יפה. בהתחלה הכיר לי שיר של ורד קלפטר ובסוף את קהלת.
לפעמים מתחשק להאמין שאפשר לסדר את ההתרחשויות. שיש סימטריות בעולם ולא שתוהו ובוהו. שהכל ברור ולא צריך לתהות או לבהות. נדמה לי שהפוט האחרון של חדווה הרכבי נוגע גם הוא בסוגיית הסדר בכאוס. תודה . מהנה לקרוא את הטקסט למרות שממהרים להבין את העיקרון המנחה.
הפוט= הפוסט
למעשה זהו שיר שנכתב ע"י אחת מגיבורות הספר "שלושתם", היא היתה בת שש-עשרה כשכתבה אותו. ותודה על התגובה.