דומיניק/אסתי ג. חיים בלילה ההוא חיכיתי למישהו חדש. החדשות של עשר נגמרו – והרי התחזית למחר, מעונן חלקית עד בהיר. עוד מעט יגיע. ידעתי למה לחכות. לכולם היה אותו צל בעיניים. גברים מיואשים מגיעים אלי. אל דומיניק דה-לה שמטע. המבנה המפואר שלי נהיה חורבה. השדיים-שקיות חלב ריקות, הירכיים, מרשמלו רך מידי. רק האצבעות עדיין ארוכות והציפורניים עדיין אדומות. כמו אורות ...
קרא עוד »