בננות - בלוגים / / לי זה עושה מאד שמח
אני והעיר הקדושה
  • רונית בר-לביא

    חוזה השכירות שלי מצביע על כך שאני מתגוררת כרגע בירושלים. זה אומר שחם לי בקיץ אבל נסבל, שאני מוצאת את עצמי חלק ממיעוט קיצוני ומסוכן שהולך ונכחד בעיר הזו, שאני מעדיפה שקט כפרי ופסטורלי על פני צפיפות ורעש של עיר, שאין לי יותר מושג ממקומות חדשים לבילוי בעיר הזו, כי הפסקתי לחלוטין לצאת בה, ושבאופן כללי אני עדיין מעדיפה כאן על פני שם, אולי כי שם יותר פיח ויותר לחות ויותר רעש וצפיפות ולחץ, ונכון שגם הרבה יותר בנים שהם סינגלים ושווים לכאורה וכל זה, אבל כשיש הרבה ממילא לא מוצאים, אז מה רע לי פה בינתיים עם כל הנזירים המורמוניים,  הנוצרים-אוהדי-ישראל, המשיחיים למיניהם מכל קצוות תבל, ונציגי העיתונות-העוכרת-ישראל מכל אירופה רבתי ?? אחרי הכל, כשאת יורדת לך בכפכפים לקנות לחמנייה ושוקו בפיצוציה בתל אביב, איזה מיזוג אתני  כבר נכון לך ? מקסימום פועל רומני דלוח לרפואה. אבל בירושלים, כל גיחת סרק לרחוב מניבה מיזוג גלויות שלם שמהווה עילה לועידת פסגה אזורית לפחות. אז מי אני שאוותר על כובד אחריות שכזה, שלא להזכיר, על ההנאה המשונה שבזכות לגור במקום הדומה ביותר לעזה, בתחומי הקו הירוק ?? ובכן, לא אני. לא ולא. על כך ועוד, בטורים הבאים.

לי זה עושה מאד שמח

 

  
זרעי קיץ של מאיר אריאל הנפלא ז"ל.
פתאם בשבת בבוקר שמעתי באקראי ברדיו, והיתה שעת רצון
וכל מילה נקלטה בי.
איך הוא ממשיך והוגה מילה מילה, כמו שרק מאיר אריאל היה עושה.

זה השיר שלי לימים האלה – הנה הוא:
http://www.youtube.com/watch?v=TBuZ76tcKAQ&feature=related

הנה המילים וכמה אסוציאציות שלי בצהוב ניקוטין למטה – למי שרוצה…

זרעי קיץ
מאיר אריאל
מילים: מאיר אריאל
לחן: מאיר אריאל ושלום חנוך

זרעי קיץ
נישאים ברוח
מעירים זכרונות
מעוררים ערגונות
זרעי קיץ באים בנחיריים                          [אחחח הנחיריים היודעות-שאוף] ורומזים איזה קיץ
הולך להיות –

בוקר אחד פתחתי חלון
ותיכף הריח לי דק מן הדק                       [ריח, משהו מגולגל דק] קיץ מסוג שהיה כאן כבר פעם
אמרתי בא קיץ – קיץ חזק.                      [פששש חזק החרא הזה]

איך מוצא חן בעיניך להיות
פרח עושה לו כדור לבנבן?                      [סביון פוווווו  או חומר אחר לבן ?] רוח קלה בו תבוא לעת ערב
תפזר את ראשך הלאה הלאה אי אן.        [אוי הלך החומר]

היית רוצה להיות גל נשבר
אל חוף ההומה רוחצים רוחצות?
עושה אותי מלך משוח במלח
מוכתר בזרים של אצות.                          [אני מתההה]

תרצה תהיה סיגריה גנובה                      [השם המפורש] בפי נערים בתשוקה ראשונה
או אז תימצץ תישאף אלי אפר                [אני לא מבינה איך האשימו אותו בהומופוביה !!!] יאמרו זה הבהוב – הבהוב העונה!     

זרעי קיץ
נישאים ברוח
מעירים זכרונות
מעוררים ערגונות
זרעי קיץ
באים בנחיריים
ורומזים איזה קיץ
הולך להיות –

אז מהו הקיץ שבא להיות
ממה שהריח לי דק מן הדק                     [שוב הריח שוב מגולגל דק] גל אהבה שנוסע אלינו
נשבר על כמיהה למרחק.                       [תראה היום נשברים כאן על הרבה פחות מזה]

זרעי קיץ
נישאים ברוח
מעירים זכרונות
מעוררים ערגונות
זרעי קיץ באים בנחיריים
ורומזים איזה קיץ
הולך להיות. 
——————————————————————————————————

מלך או לא מלך ?

 

 

 

 

 

 

 

 

 

9 תגובות

  1. איריס אליה כהן

    :)אין עליו ואין עלייך ואין מה להגיד.

  2. רקפת זיו-לי

    לא בטוחה שלכך התכוון המשורר אבל נראה לי שגם הוא היה צוחק צחוק בריא מפרשנותך.
    חג שמח

    • רונית בר-לביא

      הי רקפת.

      כנראה שבאמת לא לכך התכוון,
      אבל אולי התפלק לו בלי לשים לב ?

      ואת כותבת מאד דומה לחברה טובה שלי ואני רואה שגם את כמוה מטפלת במוזיקה 🙂

  3. רונית הי,
    מסכים עם השורה הראשונה בפוסט שלך, ומתפתה לצרף לינק למה שכבר פירסמתי כאן בעבר על מאיר אריאל (11 שנה למותו).

    http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=17245&blogID=309

    המילים שלו באות בנחיריים…

    תודה — צדוק

    • רונית בר-לביא

      הי צדוק.

      כן, אני מסניפה אותו פתאם בימים האחרונים,
      קודם משום מה הוא לא כ"כ דיבר אליי,
      כלומר השירה שלו עצמה, היתה לי "יבשה" מידי, דיבורית.

      המילים כן, מאד –
      "עצמאי בשטח" – הכי הרבה.

  4. הי רוניתי,
    מאיר אריאל תמיד היה ויהיה עבורי המשורר המוסיקלי האהוב עלי.
    רואה את הכשרון שלך לכתיבת פיליטונים או איך שקוראים להם. אחרי זרעי הקיץ שיש לי בנחיריים, יש לי באוזניים את הסוגרים שלך ושומעת שהם מתחננים להיות פוסט .
    המשך יום נפלא,
    סיגל.

    • רונית בר-לביא

      הי סיגלוש.

      קלטת טוב כדרכך…
      לגבי הסוגריים המתחננים וכו'.

      אני עסוקה בדברים אחרים לאחרונה,
      אבל כל כמה ימים מתרקם לי פוסט הומור בראש.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרונית בר-לביא