אני והעיר הקדושה הייטקיסטית לשעבר (ושוב וחוזר חלילה), כותבת הומור ושירה, שרה מקצועי, רוקדת. וגם בועות סבון
זוטא – כמה כייף שזה קיים.
משהו עם החומר הזה – אולי היחידי שקיים באמת בעולם,
שיש לו שם שכבר לעסנו עד דק: אהבה, ותחושה שעדיין לא הבנו באמת כל עוד אנחנו כאן.
(אולי).
http://zuta.bhasofer.org.il/?p=4168
אני והעיר הקדושה
זוטא – כמה כייף שזה קיים.
משהו עם החומר הזה – אולי היחידי שקיים באמת בעולם,
שיש לו שם שכבר לעסנו עד דק: אהבה, ותחושה שעדיין לא הבנו באמת כל עוד אנחנו כאן.
(אולי).
http://zuta.bhasofer.org.il/?p=4168
"מערסל אותי סבובים יופיך הנשמתי"
איזו שורת שיר יפה
חנה'לה,
תודה ששוב ליטפת שיר שלי
במבטך.
יופי של שיר . ענוג. אז את מצטרפת למשוררות? 🙂
הי מירוש, תודה.
אני מנסה להצחיק בעקרון,
וכשזה לא הולך,
אני נהיית עצובה וכותבת שירה
:))))
זה המנגנון בערך.
אני מקנאה בך (קנאה טובה…) בגלל השיר הזה. גם בגלל התוכן וגם בגלל הדיוק הפואטי שנמצא לו בעטך.
וואי, ענת תודה.
כשאת אומרת קנאה טובה, אני יודעת שזו קנאה טובה.
כן – התחושה ההיא נפלאה, הדיוק הפואטי נעים מהבחינה שהוא מעביר לאחרים את התחושה בצורה טובה.
רונית,
שיר נוגע.
כל הכבוד!
הי רונן.
תודה רבה !
מחכים לשלך שם …