אני והעיר הקדושה הייטקיסטית לשעבר (ושוב וחוזר חלילה), כותבת הומור ושירה, שרה מקצועי, רוקדת. וגם בועות סבון
מאז ומתמיד הייתי אסתמטית.
גם גירודים.
ונזלת כרונית, ועקצוצים ויובש בעור, ולרוב כל החגיגה יחד.
כבר לא מעט שנים שאני אוכלת יחסית בריאותי. לטעמי בכל מקרה.
אז מזמן הבננו שחלב לא בריא לרובנו, וגם עדיף שהקמח והסוכר יהיו מלאים.
כך עברתי לחלב סויה ולטופו, ועל האורז המלא עם העדשים, נהגתי לבזוק רוטב סויה עסיסי.
לא פסחתי על בשר ועוף אחת לשבוע בערך, כי הרגשתי שהוא בסדר לי.
ומים. המון המון מים, ולא מהברז חלילה, מים מסוננים בקנקן הבריטה הטרחני.
אלא מה ?
ששום דבר מהמציקים לא עבר לי.
והאסימון נפל סופית לפני כשבוע,
הגירודים בפנים הרקיעו שחקים, הקיבה צועקת עליי חודשים,
פתאם קלטתי
שזה לא חייב להיות כך.
לא חייב לגרד לי מאד בפנים 90% מהזמן, העור להיות צפוד באותם אזורים לאורך חיים שלמים,
הקיבה להציק ולהתנפח והאסתמה לאיים.
ואז חיפשתי. קלות.
הגעתי באינטרנט לאיזה ד"ר מאד רזה.
הד"ר הרזה מאד מיוחד. מאד. למעשה הוא שובה.
המונח "חולים" לא קיים אצלו.
אצלו הם נקראים "מבריאים".
כמבריאה מתחילה, גלשתי באתרו הדי ראשוני,
ומאד אהבתי מה שראיתי.
הבנאדם מדגיש עד כמה הרפואה דהיום בעצם מכוונת אותנו להיות בעיקר צרכנים. צרכנים של תרופות.
על כך שחלק גדול מהידע הבסיסי של רופא דהיום מתבסס על מידע מחברות התרופות הגדולות בעולם.
על כך ש*הם* לא רוצים אותנו בריאים. הם רוצים אותנו חולים,
רצוי כרוניים, בכדי שנצרוך תרופות קבועות לכל אורך חיינו ובכך נזרים כספים לחברות הענק ההן.
זה לא ששמעתי את זה בפעם הראשונה, ולא שנשביתי מיד בתיאוריה הזו,
אלא אהבתי את השיטה שלו שהולכת על היכרות של האדם עם גופו,
על עידוד ההיכרות והמודעות הנבנית הזו,
ועל יכולת הריפוי של הגוף עצמו.
בכמה מילים:
לא אוכלים כמעט כלום.
בשיטה שלו, צומות על מים אורכים גם שבועות.
בתקופה שכבר "אוכלים", מדובר בעיקר בפירות וירקות ומיני אגוזים.
אבל מה שמאד אהבתי הוא כאמור, עניין הכבוד ל"מבריא".
כאן המטפל (שגם את המושג הזה הוא לא אוהב),
מעודד את המבריא להכיר את גופו וללמוד מה מתאים לו.
(הייתי מציעה לו בשביל האנרגיה הטובה להחליף את המילים "רופא" ו"חולה" שהוא שונא במילים
אחרות שהוא יותר אוהב, נגיד רופא יכול להיות "שיבולת שועל" וחולה "טחינה גולמית")
חשבתי לנסות ולו בקטן את השיטה וכנראה לגשת אליו בקרוב.
ובינתיים כמו קסם ממש הגיעה אליי מישהי בעבודה בדיוק בדקה שנרשמתי
למרפאת אלרגיה של קופת החולים, בכדי לבדוק חומרים/מזונות אליהם אני אלרגית.
(המשך יבוא)
אי אפשר ככה, תמשיכי!!
הי חניל'ה.
אתמול זה היה על קצה הלשון ואז הייתי צריכה ללכת.
מקווה שמחר …
מענין מה אמרה לך אותה מישהי בעבודה ככה להשאיר אותי במתח דקה לפני כניסת השבת?
אדון טחינה גולמית -טוב
במקום "גולם "
אולי לאמץ את הכינוי קוואקר במקום שיבולת שועל
ו"אדון קינואה" או "מר תורמוס "עוד יותר טוב
בקיצור אין סוף לחירטוטים,
ואני אומרת הכל ענין של גנטיקה ,אבוי!
והזקן התמני שאכל סחוג עד שיצא לו עשן מהאזניים ועישן נרגילה
חי עד גיל מאה וקצת
הוא לא שמע על קווקר
וקינואה
וחלמית צוחקת
שבת יפה ולא מגורדת לך רונית היקרה
הצלחת להצחיקני
הי חנה.
בדיוק – צדקת עם הזקן שאכל חריף ועישן נרגילות, יש גם כאלו הכי עתיקים באזור יוון, נכון ?
שחיים מעל גיל מאה עם תזונה שהאלטרנטיביים המערבים היו מתים ממנה.
קלטת לגמרי את עניין הטחינה הגולמית.
אפשר "אדון קינואה" או "מר תורמוס", אבל שיבולת שועל התאים לי בגלל השועל.
אולי צריך משהו עם אריה.
"לוע הארי"…
אוי רוניתא, הצחקת אותי
תמשיכי לספר לנו
הי איריס ק.
תודה רבה.
נראה לי שמחר אתפנה לזה.
לילה.
מתוקתי, יש לי הרגשה שאני יודעת מה יהיה ההמשך… אבל לא אסתכן.
נשיקות. מחכה להמשך.
הי איריס א'.
מעניין מה חשבת שההמשך יהיה.
האמת, הוא יכול להיות הרבה דברים.
בינתיים נשאיר לדמיון שוודאי מעבר לסיפור המקורי.
רונית, מה שלומך?
אפשר בבקשה קישור לדוקטור הזה…
הי גבריאלה.
את מוזמנת לפנות אליי למייל לגביו.
אני אישית לא הלכתי אליו.
לא מכירה אותו ממקור ראשון.
טראפלס חרובים…..יאמי ….!!!!
דבר הטחינה הגולמית :
תלכי דרך קופת חולים הישנה והטובה
דבר שיבולת השועל : אל תשכחי להפעיל את השכל הטוב שלך כל הזמן 🙂
בתל אביב קוראים להם : מי לימון ואדון צלחת 🙂
הי ריקי.
הטחינה הגולמית כבר החליטה והלכה, לא לקופת חולים. הפעילה את כל השכל שיכלה.
בכלל, הגוף שלנו יודע הכל. כדאי להקשיב.
וכל כך תודה על המי לימון ואדון צלחת, זכרתי משהו ואז מצאתי שוב את שירו המקסים של אלתרמן, מתה על מקבץ שירי ההומור-נונסנס שלו !
וזה גרם לי לשעה וחצי של עונג וצפייה בקליפים של אילי גורליצקי ושוש עטרי וכ"ו.
הנאה צרופה !
רוניתי
קראתי בעניין ושעשוע
את מתחילה להישמע כמו רבקה ..
ובעבודה שלי כשהתחלתי לקטר בפני הצעירים על האוכל הבריאותי שאני סובל בבית – התגובה היתה בדיוק הפוכה
הם כולם מתחילים להשתכנע דוקא מהצד של רבקה.. ואפילו מתייעצים איתנה הבוגדים.
בקיצור, מכל עבר, אני מוקף.
קובי
קוביל'ה,
מהזה צחקתי כאן מהתגובה שלך.
אתה בעצמך צריך שיהיה לך בלוג.
מצטערת שגם אני בוגדת עם הבריאות הארורה :))
אבל אני לוקחת את זה בקלות ולא ברצינות יתרה. בתור בדיקה, ועם הרבה הומור.
והמון דברים טעימים.