אני והעיר הקדושה הייטקיסטית לשעבר (ושוב וחוזר חלילה), כותבת הומור ושירה, שרה מקצועי, רוקדת. וגם בועות סבון
המרפסת שלו כל כך קטנה
שהוא לעולם לא יוכל ללכת לאיבוד
דרך מרפסת שהולכים בה לאיבוד
כל כך אין לו חלב במקרר
שאין סכנה שיסבול מאלרגיה לחלב במקרר
כל כך אין לו מקרר
שאין סכנה שיסבול מאלרגיה לחלב שיכול להימצא במקרר
כל כך אין לו כוסות
שאין סכנה שיישברו ואז הוא יצטער על זה
או זה שקנה או זה ששבר
ויש לו שטיחים נעימים נעימים
עשויים צמרגפן רך ומזמין,
בהמון של צבעים מקסימים,
אדומים וסגולים,
והמון המון המוני משקופים
הוא אחד שיש לו המון משקופים
חלונות ודלתות
והכל בצבעים !!
ומה שהכי טוב – הכי טוב ונעים:
שאין לו דירה,
כך אין כל סכנה שידהה הצבע מכל המשקופים, החלונות, הדלתות,
ואין סכנה לשריפה בשטיחים,
לאבק מיותר,
לזוג גנבים,
ואין סכנה למקרר או מטבח
לחלב
או לכוס
שנשברת כך –
טראח.
יוצא שהוא הומלס? למה? מי זה? בן כמה?
אמירוש, תכיר: שיר.
מה זה כל השאלות האלה, יא פולני :))
למה רק אצלי מחפשים תמיד חדשות וריאליזם בכתיבה ?
תשמעי, יא גרוזינית, זה לא שאני רוצה לסדר לו עבודה או את החיים. אבל למרות זה, כדי שנדע בנקודת המפנה מן הריאליה והלאה אם הוא סוחר שטיחים לשעבר, או אוהב לעשות אהבה על שטיחים וכו' – לא מזיק לפקס לקורא את התמונה. במלים אחרות, גם בתמונת שיר השאלות האלה אינן מוקצות מחמת פואזיה..
אה, כן, אמיר ?
גם לדעת בן כמה הוא זה הכרחי בשביל השיר ?
….
אני מתכוונת:
אתה אומר שכל השאלות האלו נועדו בכדי לפקס את התמונה.
אתה באמת חושב ששיר צריך לתת לך מענה של מי היצור בשיר, מה המקצוע שלו, בן כמה הוא וכולי ?
בכל מקרה,
השיר הוא כזה, לא חשבתי שהוא מעורפל, הוא נראה לי לגמרי ברור,
אבל נחמד דווקא שכל אחד לקח את זה למקום כל כך שונה, זה נותן לשיר את הצמריריות שהתכוונתי לה.
במיוחד בן כמה הוא, אבל גם מאיזו עדה, ורצוי גם מספר הנעליים. ומקצוע? בטוח שהמקצוע, אבל אם הוא לא רופא או עורך דין, אז לא משנה. ובכלל לא נשמע לי שהוא עובד. תשמעי לי, מעיידעלע, אנחנו בפולניה מכירים כאלה. א-גרויסע מציאה! תעשי לעצמך טובה ותשברי כוס עם מישהו אחר.
ראש של גבר – אומרים לו 'שטיחים נעימים נעימים' וישר הוא חושב על לעשות אהבה
גילוי נאות : דיברתי באחת האפשרויות שהעלה אמיר בתגובתו והתכוונתי גם לאסוציאציה שעלתה בראש שלי
בדיוק, אהוד.
אמיר והראש הכחול שלו,
אבל מסתבר שזו בערך הכוונה ..
רק התפלאתי על הפולניות שבשאלות
ההן, ורציתי תגובה על היכולות הליריות שלי ..
מקורי ורענן, תענוג לקרוא.
איזה כייף, סבינה, תודה.
אהבתי!
תודה, אומי.
רונית הוא יכול להיות החברה הכי טובה אבל לא ממש "טראח" -חתן שובר כוס בחופה…
לפי מה?
ומי זה הוא מבחינתך בשיר ?
זו תגובה אסוציאטיבית, אינטרפטציה שלי, אולי לא בהכרח קולע למה שאת התכוונת.
תודה על האסוציאציה, תמי.
כוס וחתן וטראח.
ככה אני אוהב את זה:
הַמִּרְפֶּסֶת שֶׁלּוֹ כָּל כָּךְ קְטַנָּה
שֶׁהוּא לְעוֹלָם לֹא יוּכַל לָלֶכֶת לְאִבּוּד
דֶּרֶךְ מִרְפֶּסֶת שֶׁהוֹלְכִים דַּרְכָּהּ לְאִבּוּד
כָּל כָּךְ אֵין לוֹ חָלָב בַּמְּקָרֵר
שֶׁאֵין סַכָּנָה שֶׁיִּסְבֹּל מֵאָלֶרְגְּיָה לֶחָלָב בַּמְּקָרֵר
כָּל כָּךְ אֵין לוֹ מְקָרֵר
שֶׁאֵין סַכָּנָה שֶׁיִּסְבֹּל מֵאָלֶרְגְּיָה לֶחָלָב שֶׁנִּמְצָא בַּמְּקָרֵר
כָּל כָּךְ אֵין לוֹ כּוֹסוֹת
שֶׁאֵין סַכָּנָה שֶׁיִּשָּׁבְרוּ וְאָז הוּא יִצְטַעֵר עַל זֶה
אוֹ זֶה שֶׁקָּנָה אוֹ זֶה שֶׁשָּׁבַר
וְיֵשׁ לוֹ שְׁטִיחִים נְעִימִים נְעִימִים
עֲשׂוּיִים צֶמֶר גֶּפֶן רַךְ וְנָעִים,
בֶּהָמוֹן שֶׁל צְבָעִים מַקְסִימִים,
אֲדֻמִּים וּסְגֻלִּים,
וְהָמוֹן הָמוֹן הֲמוֹנִי מַשְׁקוֹפִים
הוּא אֶחָד שֶׁיֵּשׁ לוֹ הָמוֹן מַשְׁקוֹפִים
חַלּוֹנוֹת וּדְלָתוֹת
וְהַכֹּל בִּצְבָעִים !!
וּמַה שֶׁהֲכִי טוֹב – הֲכִי טוֹב וְנָעִים:
שֶׁאֵין לוֹ דִּירָה
וְכָךְ אֵין כָּל סַכָּנָה שֶׁיִּדְהֶה הַצֶּבַע מִכָּל הַמַּשְׁקוֹפִים, הַחַלּוֹנוֹת, הַדְּלָתוֹת,
וְאֵין סַכָּנָה לִשְׂרֵפָה בַּשְּׁטִיחִים,
לְאָבָק מְיֻתָּר,
לַזּוּג גַּנָּבִים,
וְאֵין סַכָּנָה לִמְקָרֵר אוֹ מִטְבָּח
אוֹ חָלָב
אוֹ כּוֹס
שֶׁנִּשְׁבֶּרֶת כָּךְ –
טְרַח.
:)))))))))
יוסף, תודה על המחווה הניקודית.
אני הופכת דלמטית מרוב ניקוד פה.
בינתיים ערכתי קצת.
גם המילים בשיר נדהמות מזה שניקדו אותן, הן ממש לא ציפו, מילים פשוטות ואתה הלבשת אותן הוט קוטור 🙂
יש בעיה למה החתול יש לו הרבה משקופים. אולי כי הוא …ממושקף.
אולי באמת כי החתול ממושקף, יוסף 🙂
ואולי כי הוא לא חתול ולא עכבר ולא הטבע ולא אלוהים, ולא וירטואלי
ולא עם זקן, אלא סתם בחור עם הרבה משקופים בהמון צבעים.
ומרפסת אחת קטנה שגבר לא הולך בה לאיבוד כי הוא לא הולך בה,
וחלב או שלא.
חוץ מזה הכותבת צודקת, כל מילה – משקוף (או סלע)
שיר מפתיע על אהוב אולטימטיבי!מקורי מאוד
אהוב? הרי זה החתול שלה. לא??
ואם כן, זה לא אהוב בעיניך? אתה כנראה לא מכיר את משי, האהוב שלי …המבט שלו ממיס,
יוסף,
חתול :)))))))))))
זה מעולה,
לא חשבתי על זה, באמת.
אמנם רווקה, אבל לא מסוגלת להתקרב אליהם.
מפתיע אותי איך כל אחד קורא את זה.
יוסף תמים דרך… מדובר בבחור. הוא במקרה חבר שלי ושלח את הקישור לשיר עליו. השיר דרך אגב לא מתאר במדוייק, כי כמו כל שיר יש השראה ויש מציאות…
חניל'ה, תודה.
אני יודעת שהבנת את השיר בצורה שהכי
קרובה אליי.
חושבות קצת דומה.
כל-כך אין לו מההוא ומזה שמה הבעיה להתאהב בו.
בשיר שלך, כמובן.
תודה עדי.
וברוך הבא לבלוגייה.
מקסים.
תודה יעל.
רוניתוש, הלכתי לאיבוד דרך האינ-מרפסת.
🙂
שחר,
יש לו מרפסת, אבל קטנה 🙂
באמת.
ולא מאשימה אותך שהלכת לאיבוד בתוך כל ים האי-לוגיקה הזה..
נהדר רונית. שיר לאמץ לתיקיית השירים המיוחדים. מאד מקורי באמירה שלו, הנוגעת לנפשה של אשה שעייפה מהבטחות ובוחרת מתחמים נטולי סכנה. ואולי זה סוג של פתרון?
הסוף נהדר.
ואני באמת לא יודעת מה עדיף, כוס שנשברת במטבח או כוס ששוברים על במה:)
תודה איריס.
מעניין לקרוא את הפירושים שלכם.
אני לא אגלה הפעם במה בדיוק מדובר מבחינתי,
זה נתון לפירושים האישיים שלכם.
נדמה לי שיש לו זקן והוא מושיט לך אצבע משטיחי הנועם הענניים שהם המרפסת והבית שלו גם יחד.
מקסים ומיוחד , גם בנקודת המבט המיוחדת
ברור שזה אלוהים .
כשהכרנו רונית פה בבלוגייה היו לך התנגדויות לדתיות. מצטערת אבל זה שיר רליגיוזי עם אהבה אולטימטיבית לאל .
לפי עניות דעתי . בכיתה תמיד שאלו אותי בסוף אחרי שכולם פרשו והמורה קראה לי הרמ"א – רבינו מרים אברהם 🙂
וכן
האל הזה חופשי מאוד מכל כבלים וזה דוקא דימוי נחמד בשבילו אחרי אלפי שנות סבל יהודי נוצרי ומוסלמי.
LOLLLLLLLLLLL
מירוש, אלוהים זה באמת ניחוש אדיר 🙂
הניחושים נעו מחתול (!) דרך חתן
לוירטואליה או לאהוב אולטימטיבי והגיעו עד לקדוש ברוך הוא.
יפה לכם 🙂
שיר רליגיוזי 🙂
תודה על נקודת המבט שלך, הרבנית מירוש.
ודווקא אין לי התנגדות לדת בכלל,
כל עוד היא לא הדתיות היהודית האורתודוכסית על כל מוסדותיה המשומנים.
תודה, מיריל'ה,
הדימיון שלך חוגג בשירים כאלה,
את רואה אותו עם זקן,
שזה גם מן סוג של צמריריות,
אבל קצת עוקצת 🙂
המרפסת והבית מעננים קצת באמת,
כמו הבית של מיצפטל כזה.
אסוציאטיבית זה מזכיר לי את השיר של ביורק: אני מתגעגעת אליך אבל עוד לא פגשתי אותך עוד.. ('i miss you')
תודה, טל.
זה עוד פירוש, של אהוב וירטואלי.
לא מכירה את השיר של ביורק, אני אחפש.
חמוד ביותר, אני מעדיף אותם עם הבגדים שהלביש יוסף עוזר. את ההתפשטות תעשו בצנעה כשהדירה תהיה ראויה.
גיורא
תודה על דעתך, גיורא.
שיר פשוט, מילים פשוטות,
לא מתאים לי לנקד מה גם שאני לא יודעת לנקד,
ולגבי התפשטות: אני נגד צנעה.
הי רונית, בין אלוהים שבעננים לבין מרבדי הפרחים שבטבע שבין שניהם התלבטתי, נזכרתי בתמונות האביב שלך והתחברתי לשיר כשיר אהבה לטבע.
שיר אהבה לטבע, סיגל 🙂
למה לא ?
משקופים, דלתות, חלונות, שטיחים נעימים, מרפסת קטנה,
בארורררר שמדובר בטבע :))
תודה.
נו, באמת ניסיתי להבין מה כל אלה עושים בטבע, אבל בסוף החלטתי שזה הדמיון שלך אז…לא התווכחתי. ואם את נהנית על מרבדי הפריחה ומדמיינת משקופים וחלונות אז… זכותך:)
אני שוכבת על הגב כמו קרש ומדמיינת
משקופים ואת הצבע החדש שתכננתי לתקרה
🙂
ואחר כך החלפה של הבלטות ..
ואת כל זה הוא עוד לא יודע, מחר אספר לו.
טוב. ושיהיה מקרר וכדאי חלב לא חמוץ לקפה של האורחות. הוא יסכים שיבקרו אותך חברות? צריך לבדוק דברים כאלה לפני שקונים כוסות ובעצם עדיף לפני שקונים סכינים ושאר דברים מסוכנים. במחשבה שניה, הכי טוב שטיחים…תשארו עם השטיחים ולא צריך יותר כלום. ואם הוא בכלל חתול ולא טבע או אלוהים או חתן, אז תני לו טונה, לא חייבים חלב.
אני חושבת שהוא יותר מישמח אם תבקרנה אותי חברות ..
טונה במקום חלב את אומרת ?
אני אשאל אותו.
את יודעת מה הוא שם לי בקפה במקום חלב ?
יוגורט …
וזה פתרון גרוע, מחייב הרבה סוכר.
היי רוניתוש, ומה הוא עושה עם האין-שטיחים? כי הפולנים מגלגלים את השטיחים בקיץ בנפטלין.
שנאחל לו דירה ומשקופים ומקרר? אבל אז הוא יתברגן 🙂 ואולי אפילו ישבור כוס. לך תדע.
היי תלמה.
אני לא אגלה מה יש לו ומה אין,
בעצם זה כתוב בשיר.
מעניין שחלקכם קלטתם את הכוס שנשברת כקטע מחתונה. לא חשבתי על זה.
שיר מקסים ומשמעויות לו רבות, התחברתי מה שנקרא.
"הרי זה החתול שלה, לא?" היה הכי מצחיק בעולם..את וחתולים זה לא ממש.
נכון, מתוקה …
צריך להכיר אותי בשביל זה.
היתה לי תחושה שתאהבי את השיר.
עלית על זה, מתחזה מריר.
חוסר הכשרון הוא בדיוק הבעיה שלי בחיים.
וגם: חוסר שכל.
זה עוד יותר חמור אצלי.
עכשיו תרשה לי:
:)))))))))))))))))))))))))))))))))
ואגב, יודעת מי אתה.
כפרה, נא לשנות את האות