אני והעיר הקדושה הייטקיסטית לשעבר (ושוב וחוזר חלילה), כותבת הומור ושירה, שרה מקצועי, רוקדת. וגם בועות סבון
(למי שזוכר, מדובר היה ברצף של כמה פרקים על רבנית ירושלמית אחת.
זה היה הפרק הראשון, והוא נכתב כהשראה מפוסט שכתבה מיכל ברגמן).
בימים ההם היתה יושבת לה בירושלים רבנית אחת שלא נטלה חלק אם מרצון או מבלי דעת
בעול קיום תורה ומצוות.
ואותה הרבנית בטלה היתה מפרנסה במשך שלוש כשנים ואחר כך מצאה לה משלח יד
חלקי לטוות חוטים בפלך הרשת מביתה אשר בפאתי הקרת.
אותה רבנית הלכה וקנתה לה שם בכישורי לימוד סבך רשת ההפקר ופיתוליה
לאנשים מלומדים וזקנים מופלגים בחוכמה ובמצוות אשר עדיין לא קנו להם בינה בתורה זו.
על כן נשלחת היתה מבית לבית ומרביצה תורה בסבלנות והתמדה בזקנים המלומדים,
וחביבים היו המורה והתלמידים זה על נפשה של זו.
(המשך יבוא).
שמעתי עליה.
הרבנית הזו מקבלת קהל?
קיבלה הרבה קהל, תמי.
לא תמיד מהסוג שרצה להתקבל אצלה ..
🙂
ברוך שובה של השובבה
תודה, מירוש.
אני זוכרת שחיבבת אותה.
נראה לי שאתן את כל הרצף ואז אנסה להוסיף משהו, אני בטוחה שהחיים בירושלים יספקו תוכן בימים הקרובים ..
עושה רושם שהחילונים מחזירים מלחמה בירושלים. כשהייתי סטודנטית איך היתה ירושלים בהירה,איך איך איך.
מירי,
מנסים.
מעניין שרק עכשיו עם חניון ספרא דווקא,
הבעיה עם החרדים קיבלה פומבי פתאם,
נסתרות דרכי התקשורת.
המקרה של גשר המיתרים היה הרבה יותר חמור בעיני,
כנ" לגבי המקוואות בבית הכרם,
שני מקוואוךת נבנים לך מתחת לאף, ואף אחד לא יודע מזה בארץ, לא מדברים על זה אפילו בירושלים כמעט.
בקרית יובל יש כמה לוחמים רציניים, שעושים את זה גם באופן אלגנטי ונעים.
הערה לשונית לא מוסמכת: צ"ל מציאע
(עין אחרי עיצור היא תחליף לסימן הניקוד סֶגול)
אהוד,
קראתי לזה "א גרוייסע מציעא" בכוונה,
בכדי לרמוז למסכת המשנה "בבא מציעא",
שאני לא מכירה את תוכנה,
אבל תמיד אהבתי את השם,
ראיתי את הספר העבה בבית סבי וסבתי פעם ומאז נתקע לי השם בראש.
אז: יש בבא מציעא ויש א-גרוייסע-מציעא,
שהיא מסכת שאני כותבת בסוג של הומור.
רונית , אחרי ההסבר, הכותרת נראית לי עוד פחות מוצלחת שכן היא שילוב חסר כל משמעות בין יידיש לארמית
אהוד היקר, סליחה שאני כותבת לך את זה,
אבל אתה קצת נתפס לקטנות.
זה מאמר הומוריסטי, ואני כותבת בו כמו ברוב הפוסטים שלי, באופן אסוציאטיבי,
אינני בלשנית או חוקרת לשון,
עיינתי במה שכתבת וזה לגיטימי,
אבל "א-גרוייסע מציעא" עדיין הכותרת שלי, גם אם היא לא מוצאת חן בעיניך,
וגם אם היא שילוב בין ארמית ליידיש (רחמנא ליצלן….)
יש עת לקלילות.
רונית, היינו במדרשת שדה בוקר משנת 1969 עד 1976. נראה לי שאז באת עם הורייך ואבא שלך היה מנהל התיכון הסביבתי.
אז אני מתחיל להכיר אותך כאן, ואני שמח שכנראה את יודעת אידיש. כיוון שאני חדש בבלוג הזה, אתחיל להכיר לאט לאט מה שאת כותבת. ואני שמח שאת כותבת גם הומור.
האם קראת את "דקדוק ללא פיהוק", שכתבתי במדרשת שדה בוקר ב-1973?
להתראות
עקיבא
הי עקיבא.
אז כנראה שלא הצטלבנו בתקופות.
אני כותבת בעיקר הומור, לא גם.
ואמנם נכדה לייקים מצד אחד, אבל לא יודעת אידיש… מקסימום כמה מילים בגרמנית..
"דקדוק ללא פיהוק" – לא הכרתי, אחפש, נשמע מעניין.
הי רונית, אז הרבנית הזאת הייתה טובה ברשת הא? לא מתכוונת להרוס לך את הסיפור אבל היא בטח גם הייתה גולשת על גלי רדיו והיו לה אנטנות במקום אזניים ואם אנסה לדייק לערוץ שלה היא בטח שוטפת צלחות לוויניות בשני כיורים נפרדים.
הי סיגל,
ממש בנית לה דמות, לא חשבתי על זה.
הייתי מאבזרת אותה יותר בגרבוני רשת,
אבל סטייל מאה שערים עם ברוקלין-שיק,
פאה מודולרית אחת בלונדינית אבל בסטייל אינטלקטואלי,
ומה פתאם שוטפת כלים ?
היא רבי בפני עצמה, לא עושה דברים כאלה, יש לה עוזרים…