מַשֶּׁהוּ הִשְׁתַּבֵּשׁ,
הַשָּׁנִים הַנּוֹקְפוֹת
אֵינָן מַטּוֹת לְךָ חֶסֶד יוֹתֵר.
שְׁנָתְךָ הַקַּלָּה נוֹתְרָה
חֲרוּצַת-אֵימִים כְּשֶׁהָיְתָה.
הַזִּכְרוֹנוֹת הַמָּרִים
חוֹצִים אוֹתְךָ בַּעֲקַלָּתוֹן,
יֵשׁ לָהֶם מִין הֲנָאָה מְשֻׁנָּה
לְכוֹפֶפְךָ עַד בִּרְכַּיִם.
אַתָּה נִזְכָּר כָּעֵת
אֵיךְ לֹא יָכֹלְתָּ לִשְׁבֹּר
אֶת הַכּוֹס בַּחֲתֻנָּתְךָ,
שְׁלֹשִים שָׁנָה
קֹדֶם לָכֵן.