שיא הרגש משורר

1.  אַף פַּעַם לֹא שָׁאַלְתִּי אֶת אָבִי וְאִמִּי מֶה עָבַר עֲלֵיהֶם בַּגֶּטָאוֹת בְּאֵירוֹפָּה.   תָּמִיד הִתְיָרֵאתִי מִן הַתְּשׁוּבוֹת שֶׁתַּחְשֹפְנָה בְּפָנַי אֶת אֵימַת הַבָּשָׂר הַחַי.   תָּמִיד פָּחַדְתִּי שֶׁלֹּא אוּכַל לַעֲמֹד בְּכָךְ.   כֵּן, אֲנִי הַיֶּלֶד הַצַּבָּר, הַגָּבוֹהַּ, פָּחַדְתִּי שֶׁלֹּא אוּכַל לַעֲמֹד בְּכָךְ.   2. מִי שֶׁאָמַר שֶׁהָעֵינַיִם הֵם רְאִי-הַנֶּפֶשׁ, לֹא טָעָה בְּהַרְבֵּה.   הוּא טָעָה רַק בָּעִתּוּי, הוּא טָעָה רַק ...

בְּשַׁבָּת הִנַּחְתִּי לְזִיפֵי הַזָּקָן לִגְדֹּל פֶּרַע.   מִלְּאָה אוֹתִי מִין תְּחוּשָׁה שֶׁל לֵאוּת שֶׁלֹּא הִתִּירָה לִשְׁלֹחַ יָד אֲלֵיהֶם.   אֲנִי מַבִּיט בָּרְאִי: בְּרִיָּה סְמוּקַת פָּנִים, מְגַלְגֶּלֶת בְּצַדְקָנוּת עֵינַיִם לַמְּרוֹמִים.   כִּמְעַט אֶפְשָׁר לִרְאוֹת בְּמוּחָשׁ אֵיךְ מַחְשְׁבוֹת הַזִּמָּה מִתְפָּרְעוֹת מֵאֲחוֹרֵי הַמֵּצַח.