הרץ למרחקים קצרים

1

הרץ למרחקים ארוכים

מעמיד לנגד עיניו אבני-דרך.

הוא אומר לנפשו:

את חמשת הק"מ הראשונים

אסיים כשאני במלוא כוחי

ואז אגמע עוד חמש ק"מ,

אחריהם אתן דרור מספר דקות

לגופי ובעיקר לרגלי ואז

שוב אמשיך לרוץ.

2

כשהוא אומר

להגיונו המתערפל:

אוסיף לרוץ עוד כהנה-כהנה

עד לגמר המיוחל

וכך הוא, ולאמיתו של דבר,

אתה אוסף בדרך החיים

הארוכה והמפותלת,

מלים ראויות, מנחמות, המרפאות

את יגון כאבי הריצה.

3

וכאן עיוות וסתירה

או שמא ההגיון במלוא בהירותו:

ככל שתרוץ יותר,

כל שיארך המרחק,

ככל שהנתיב למטרה ייעלם בין

חזיונות הקושי והמאמץ,

ככל שגופך יחבק אותך

עד-חניקה, עד-עצירה, מובטח לך

שלאורך מסלול הייסורים

תמצא אי-פה, אי-שם, מלים מעדנות,

מרגיעות, מנחמות.