תרועה נאלמה כותבת, מטפלת במוסיקה
מסעות גולי בארץ הנבהלים/ שמעון ריקלין איר: מורן ברק.
הוצאת מודן
אחד מספרי הילדים האהובים עליי הוא סיפרה של נורית זרחי "כי כחול זה ים". גיבורת הספר –קיקי, כפי שהיא מכנה עצמה או ערבה, בפי אמה – בוחרת מדי בוקר בגד ללבוש. היא בוחרת כחול כי היא אוהבת את הים או צהוב כי היא אוהבת שמש ואדום כי היא אוהבת תותים אבל תמיד אמא מתערבת, פוסלת ומחליטה. ציוריה של רוני טהרלב-גלעד מלווים את הסיפור באופן רגשי מושלם – האם היא רק קול, היא נעדרת מהם, ובכל פעם שהיא פוסלת את הבחירה נעלם הצבע מהציור ויומה של קיקי נראה אפור ועגום.
"מסעות גולי בארץ הנבהלים" הוא אנטיתזה יפה וססגונית לספר הזה, כמו מראה הפוכה. הילד גולי, גיבור הסיפור, הוא לא ילד שאמא ואבא אומרים לו מה לעשות. אם בספרה של זרחי הזרות בין הילדה לאמה היא עוצמתית ונוכחת כך שאפילו שמה שונה בפיה ובפי האם, הרי "במסעות גולי…" שמו של הגיבור נגזר משמות הוריו – גול וגולה, כמו להעיד על הקשר הבלתי ניתן לניתוק המהווה משענת שכנראה רק היא יכולה לאפשר יציאה למסע, גם אם דמיוני. לא שאבא ואמא של גולי לא דואגים, לא שהם לא היו רוצים להצטרף, לשמור מקרוב, אבל גולי ילד עצמאי ואבא ואמא מאפשרים לו לצאת לדרכו עם צידה לדרך ועם טרילי הציפור.
בקריאה ב"מסעות גולי…" היה משהו מנחם בהתייחס להורות בדורנו, שרבים בה אמנם עובדים שעות ארוכות, אך נדמה לי שיש גם הקשבה, דיאלוג ויותר הבנה לצרכים הרגשיים של הילדים.
בדרכו הילדית והתמימה יכול גולי לעזור גם לאחרים, כמו לתושבי ארץ הנבהלים ולהמשיך לחקור את העולם סביבו.
גם לקיקי יש נחמה בסוף ספרה של זרחי – בשבת, זה היום בו היא יכולה להיות עצמאית, או היא עצמה.
ציוריו הססגוניים של מורן ברק מלווים את הסיפור בהומור ובחן רב.
היי רקפת
מזל טוב לשמעון
איזה יופי, אני רוכשת, מעניין הניתוח שלך.
להתראות
טובה
רשימה יפה, רקפת ,אהבתי את ההשוואה לספרה של נורית זרחי
מעוררת סקרנות לספר , אוסיף לראש רשימת הספרים לנכדותי לקראת שבוע הספר
ובהצלחה ומברוק לשמעון היקר מאוד
משום מה השם מזכיר שם אחר מסעות גוליבר של סוויפט האם יש קשר אפילו אירוני או ניגודי או בכלל לספר הזה רקפת?
ספרו של סוויפט נכתב, כידוע, במקורו למבוגרים ואומץ עם הזמן, כספר ילדים, בעיקר חלקו הראשון (המסע לליליפוט). במקורו הוא סטירה פוליטית ומשל לממשל באנגליה באותה עת. מליליפוט, עד כמה שזכור לי, נמלט גוליבר באישון לילה בעקבות איזו מזימה לחסלו לאחר שהוא חושף שחיטויות ומה שאנו מכנים כיום "אי-סדרים". גולי, אם רוצים להשוות, מצליח לעשות שינוי ויוצא מארץ הנבהלים כגיבור. אולי סוג של תיקון.
מאוד אוהב סיפרי ילדים לכתיבה של נורית התוודעתי רק בעת האחרונה, נפלאה,
יפה כתבת
ןשמעון איש יקר משמח , ברכןת לו לספר,
לגילי גול וגולה.
השוואה מעניינת. זוכרת את הספר של נורית זרחי שאהבתי, וסקרנית לזה החדש. תודה
מזל טוב לשמעון. שיהיה בהצלחה. הצצה ראשונית בספר העלתה עניין – בטקסט, באיורים המרהיבים. ובעניין השם, רקפת: גולי החביב מאזכר גם את גוליבר.
תודה, רקפת, על המחמאות (עצם ההשוואה לנורית זרחי) ובעיקר על התובנות שהעלית לגבי הספר.
תודה לכל המפרגנות והמפרגן.
עכשיו אני חייבת לקרוא כדי לעשות את ההשוואה לגוליבר
זה עשוי להיות מרתק
אני מאד אשמח לקרוא את תובנותייך אם יתחשק לך להעלות על הכתב.
בעונג רב תחילה אקרא ואתענג ואחר כך בלי נדר אכתוב
נראה
אגב' רקפת' אפרופו הפוסט ההוא על משפחת חמיך בנושא המוסיקה הקלאסית הערבית,גיליתי בעקבות ראיון ששמעתי ברדיו עם הרקדנית רינה שיינפלד, זמרת אלגי'ראית מדהימה ,וירטואוזית בנגינה בגיטרה מאז אני לא מפסיקה לשמוע אותה ביו טיוב
שמה :סועד מאסי אם תקלידי בגוגל soad massi יו טיוב תשמעי
מומלץ ביותר שיריה משלבים מערב ומזרח היא מדהימה אני חייבת לשתף מישהו באהבה הזאת
שבת יפה לך
תודה רבה חנה, אני בהחלט אכנס לשמוע
בהחלט עושה חשק לקנות ולקרוא. הספר של שמעון מזכיר לי את ילדותי שלי, כך שבטח גם אזדהה.