תרועה נאלמה כותבת, מטפלת במוסיקה
מסע שנגמר בריקוד/ מרדכי גלילי, הוצאת ידיעות אחרונות-ספרי חמד.
.jpg)
ספר שירים יפה ומיוחד של המשורר מרדכי גלילי ראה אור לאחרונה בהפרש של עשרים ושלש שנים מספרו האחרון.
זהו ספר שירים יפהפה יוצא דופן, נוגע ללב ומתעתע. הוא נקרא בנשימה עצורה כאילו היה רומן אך הוא ללא ספק שירה פיוטית צרופה, כשניכר שלכל חיתוך שורה ובית נתן המשורר את דעתו בתשומת לב. הוא משלב קטעי תעודה, מכתבים אותנטיים של אם המשורר אל משפחתה, אך באורח פלא הם מצטרפים לטקסט באופן כזה היוצר קולאז' שירי מושלם.
זהו ספר שכולו מסע אל הילד שאימו התאבדה. הוא חוזר אל העבר ופונה אל דמויות שיוכלו אולי לסייע לו לפענח, לא את ההתאבדות, לא מי הייתה אימו, אלא מי הוא, האדם שהתהווה מתוך אותו אירוע.
המסע והמפגש עם הדמויות, הקרובות והמוכרות ואלו שהיו מוכרות וקרובות לאם, לצד הטעמים הספרותיים והמוסיקליים של הדובר, יוצרים פסיפס אנושי שכולו חלק מאותו "אני" שקורם עור וגידים תוך כדי המסע. ה"אני" שיכול אולי לראשונה בתום המסע להשתחרר משאלות ובעיקר מ"המשכו של הסבל/ כתרמיל אבנים." שנושא הילד שבתוכו כל חייו.
הספר, שמחולק לשלש פואמות ועוד שער של מכתבי האם אל אחותה, אותם תירגם מרדכי גלילי מהולנדית, שפת אימו, כתוב מנקודת מבט בוגרת אך יחד עם זאת נוכח כל העת הילד שנותר לשאול ולכאוב ולהרכיב פיסות זיכרון, אמיתי או מדומיין, ולבסוף, כך נדמה לי, להשלים עם התמונה שעל אף הזיכרון המתעתע ועל אף היותה שבורה ובנויה טלאים , יש בה איזו שלמות.
הנוף האנושי, החוצה את גבולות ה"אני", ויחד עם זאת מגדיר אותו – דמות האב בפואמה הראשונה, המסע במכונית בפואמה השנייה "כשמחצית המכונית על השדות, ומחציתה על הדרך". והפואמה שלישית, היפה מכולן לטעמי, על או אל האם הנעדרת, שאין בו האשמה, גם לא כשהוא שואל מדוע לא השאירה פתק עבורו, סימן של אהבה:
"לו היית כותבת לי הייתי
מתאים תשובות לשאלות
מנחש מה היית אומרת
מה היית עושה במקומי.
המכתב היה הופך
לרוח שהולכת אתי,
הייתי מתגאה בו."
בגב הספר נכתב: "דומה שספר השירים הנפלא והמיוחד במינו הזה של מרדכי גלילי איננו זקוק להמלצות אלא להזמנה חמה לקרוא אותו." אני בהחלט מצטרפת להזמנה זו.
שלום רקפת
הסקירה החיובית שלך על הספר, מצטרפת לביקורות אוהדות אחרות שקראתי. בהחלט מזמין לקריאה
תודה
גיורא
תודה גיורא. אני מקווה שבסקירה שלי הצלחתי להוסיף או להציג נקודת מבט נוספת/אחרת.
תודה, רקפת.
נשמע ספר מעניין ומיוחד.
(שלחתי כבר תגובה אחת, אך אני חוששת שלא נקלטה, ולכן שלחתי פעם נוספת.)
תודה חני
הסיפור מעניין השירה יפה מרגשת ומעוררת מחשבה
רשימה יפה רקפת
בהחלט נשמע מיוחד ומענין "מסע האבנים" הזה
תודה חנה על קריאתך
סקירה מרגשת והנושא כל כך כאוב –
על אם הדרך
תמונת הכריכה נפלאה
תודה רבה ריקי. גם אני חושבת שהכריכה נהדרת – זו תמונתו של המשורר עם אמו.
התנצלותי על הפרסום המאוחר של תגובתך. לאחרונה מנעתי פירסום אוטומטי של התגובות והיות ולא הייתי ליד מחשב ב 24 שעות האחרונות פרסום התגובה התעכב.