שלמה אֲבַיּוּ: שיר ושיח משורר ומתרגם

  על אף שאינך   שָׁנִים שׁוֹמֵר קַסֶּטוֹת מְאֻבָּקוֹת שֶׁל מִכְתָּבֶיהָ הַמֻּקְלָטִים. קּוֹלָהּ מַסְגִּיר צְעִירָה מְאֹהֶבֶת-נִרְגֶּשֶׁת הַמַּקְלִיטָה רַחֲשֵׁי לַיְלָה וּצְפַרְדְּעֵי יַעַר מֵאֲוִילָה. הָר יָרֹק-כֵּהֶה רוֹחֵף עַל קָרָקָס עִירָהּ, עִיר שֶׁיָּכְלָה לִהְיוֹת מָעוֹן עַד כְּלוֹת, אִלְמַלֵּא… לֹא, לֹא בָּהּ מָאַס בְּשׁוּבוֹ מוּבָס לָעִבְרִית מֵאַרְצָהּ שֶׁלֹּא אָהַב. . חוֹלֵף, סִכּוּמֵי חַיִּים, חָכְמָה יְגֵעָה, מִתְבַּיְּתִים בְּמַצָּבוֹ כְּכֶלֶב לִמְלוּנָתוֹ. עַכְשָׁיו בְּהִתְגַּבֵּר מָצוֹר אָץ לִסְלִילֵי ...

    LUIS CERNUDA                                                                        האור La luz . בְּאוֹתָם בְּקָרִים, כְּשֶׁהִשְׂתָּרֵעַ גּוּפְךָ תַּחַת הָרָקִיעַ – אֵיזוֹשֶׁהִי עָצְמָה לְכִידָה, אֶתֶרִית וְחַיָּתִית –  עָרְמָתָהּ וְהִתְעַלּוּתָהּ שֶׁל הַכְּבִידָה הָאֱנוֹשִׁית – הָיְתָה חוֹדֶרֶת, תּוֹדוֹת לָאוֹר, בְּאַלִּימוּת שֶׁאֵין לַעֲמֹד בְּפָנֶיהָ. בְּנוֹכְחוּתָהּ הִשְׁלִימוּ כָּל הַיְּסוֹדוֹת שֶׁהַגּוּף הוּא סְכוּמָם: מַיִם, אֲוִיר, עָפָר וָאֵשׁ, חֲבוּקִים בְּתֹאַם וּבְהַרְמוֹנְיָה מֻשְׁלָמִים. דּוֹמֶה, כָּל צוּרָה דְּבֵקָה בִּשְׁמָהּ, כָּל שֵׁם דָּבֵק בְּצוּרָתוֹ, ...

  Violeta Parra   שוב אַתְּ בת 17  Volver a los 17 . לְאַחַר שֶׁחָיִית יוֹבֵל שָׁנִים, שׁוּב אַתְּ בַּת שְׁבַע עֶשְׂרֶה! נִפְתָּל כְּפִעֲנוּחַ כְּתַב חִדּוֹת לְלֹא לִמּוּד קוֹדֵם, בְּלִי הֲכָנָה, פֶּתַע פִּתְאוֹם לָשׁוּב לִחְיוֹת. וְעָמֹק הַכֹּל וּמֵעֹמֶק לִהְיוֹת קַלָּה, שַׁבְרִירִית כְּהֶרֶף רֶגַע, כְּמוֹ יֶלֶד חַף מוּל הָאֱלֹהִים… אֲנִי עַכְשָׁיו חָשָׁה וּמַרְגִּישָׁה כֹּה מְלֵאָה, פּוֹרִיָה, גְּדוּשָׁה. . צַעֲדִי זֶה נָסוֹג ...

  Violeta Parra (צ'ילה,  1967-1917)   תודה לחיים Gracias a la vida . תּוֹדָה לַחַיִּים שֶׁנָּתְנוּ לִי כֹּה הַרְבֵּה: נָתְנוּ לִי זוּג עֵינַיִם, כְּשֶׁאֲנִי פּוֹקַחַת מֵטִיבָה לְהַבְחִין בֵּין קוֹדֵר לְבָהִיר, בִּשְׁמֵי מְרוֹמִים – בִּירִיעַת כּוֹכָבִים, בְּתוֹךְ בְּלִיל הָמוֹן אֶת בְּחִיר לְבָבִי. . תּוֹדָה לַחַיִּים שֶׁנָּתְנוּ לִי כֹּה הַרְבֵּה: נָתְנוּ לִי אֹזֶן אוֹצֶרֶת עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ, קְשׁוּבָה יוֹם וָלֵיל לַצַּרְצָר, לַכַּנָּרִית, לַפָּטִישׁ, ...

  בְּרֹאשׁ הַמַּדְרֵגוֹת הַנָּעוֹת. תָּמִיד בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. תַּחֲנַת קָיָאוֹ, מֶטְרוֹ גְּרַאן וִיָּא, תַּחֲנָה סוֹפִיתבַּת עֶשְׂרִים וּמַשֶּׁהוּ, מְהַגֶּרֶת לֹא חֻקִּית וּמֻכַּת סָם. נְצִיב מֶלַח שְׁחוֹר עוֹר בְּמִדְבַּר אָדָם.עַלְמָה יוֹשֶׁבֶת עַל הַחֹם הַנִּפְלָט, הַמַּהְבִּיל מִן הַמַּדְרֵגוֹת הָאֲדִישׁוֹת.קַבְּצָנִית עוֹד אַחַת בַּהָמוֹן הַמֵּזִיעַ, הַנּוֹגֵעַ בְּעֵינֵי הַזְּגוּגִית הַמְסֻמָּמוֹת שֶׁלָּךְ. סָמוּךְ מְאוֹד לְקֻבּוֹת-הַזְּנוּת בָּעִיר הַחַטָּאָה, בְּמַדְרִיד. . מוּזָה טְרוֹפִּית, חוּשָׁנִית, יָפָה, קַארִיבִּית, מַדּוּעַ נֶעֶקַרְתְּ מֵאִי הַצִּפֳּרִיםשֶׁלָּךְ ...

The lowest trees have tops Sir Edward Dyer 1540-1607?   . לַשָּׁפָל בָּעֵצִים אֲמִירוֹ, לַתְּחִלָּה קִצָּהּ הַמַּר, לַמָּעוֹף יִלָּוֶה סִחְרוּר, לַנִּיצוֹצוֹת חֲמִימוּתָם. אֲפִלּוּ נִימִים דַּקּוֹת יַטִּילוּ צֵל, אַף כִּי זָעִיר, לַדְּבוֹרִים יֵשׁ עֹקֶץ, לַמְרוֹת שֶׁגְּדוֹלוֹת אֵינָן. לְמִקְוֵי מַיִם מָקוֹר כְּמוֹ לַדַּל בַּמַּעְיָנוֹת, אַךְ אוֹתָהּ אַהֲבָה לַמֶּלֶךְ וְלַחַי מִנְּדָבוֹת . . גַּם אִם רְדוּדִים הַנְּחָלִים עָמֹק הוּא הַפְיוֹרְד, שְׁעוֹן-שֶׁמֶשׁ נָע גַּם ...

  חוֹתַם כְּוִיָּה קָטָן בַּאֲמַת יָד יָמִינִי. אִזְמִיר, אֶמְצַע שְׁנוֹת הָאָרְבָעִים, הַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים – יַלְדּוּת: בֵּית מְלָאכָה לַחֲלִיפוֹת מוּכָנוֹת. רְפָאֵל בֶּגָס, בֵּן דּוֹדָתִי, קִבְּלָנִי שֻׁלְיַת חַיָּטִים בְּשֵׁרוּת הַגַּהֲצָנִים הַמּוּמְחִים שֶׁזָּכוּ בַּיָּקְרָה (הַנָּשִׁים גִּהֲצוּ בְּבֵיתָן. אַךְ שׁוּם זֹהַר לֹא נִלְוָה לִמְלַאכְתָן…) כְּוִיַּתִי הִתְקַבְּלָה בְּצָהֲלָה: "סִמָּן לַבָּאוֹת! תִּהְיֶה גַּהֲצָן מְפֻרְסָם כְּשֶׁתִּגְדַּל". . נִקִּיתִי מַעֲבָרִים בֵּין מְכוֹנוֹת תְּפִירָה. נָשָׂאתִי בִּזְרוֹעוֹת נִכְווֹת פִּתּוֹת בָּשָׂר(לֹא ...

  בְּיוֹם קְטַנּוֹת מֵמִית עֵת יָם עוֹרֵץ גּוֹאֶה בְּסֶכֶר רוֹעֵד רוֹטֵט יֶלֶד הוֹלַנְדִּי לְמֹפֶת בְּצַעֲקַת עֹצֶר וְאֵלֶם נוֹעֵץ אֶצְבָּע וְעוֹצֵר   עֵת יָם זֵדוֹן יְכַסֶּה אֶרֶץ אַבְקַת זְכוּכִית בָּרֵאוֹת לְעוֹד יוֹם עֶגֶם שִׁתּוּק הַסְּטוֹאָה כֹּחָהּ אוֹזֶרֶת שֶׁהֲרֵי הַבְּדִידוּת צְעָקָה שֶׁזְּגוּגִיּוֹת בַּיִת נוֹתֶצֶת   20.2.2011

    קוֹנְדּוֹר הָיִיתִי בְּרֹם רֶכֶס, בְּהָרֵי הָאַנְדִים. יַחַד אִתִּי, תַּרְמִילַאי מֻזָּר – כַּלָּה בָּאָגָם הַקָּר נָחוּאֶל חוּאַפִּי, הַיָּפֶה עַד כְּאֵב. לִגְמֹעַ שׁוֹקוֹ חָם בְּבָּרִילוֹצֶ'ה. שָׁם אֵשׁ מִתְכַּחֶלֶת, הָדָר גָּבֹהַּ, מַקְפִּיא, וְקִינַת אֶלֶם רְחוֹקִים. לְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה לְאֶל-בּוֹלְסוֹן. לְהַדְרִים חוֹלְמִים. בְּהָרֵי רוּחַ נִפְעֶמֶת נוֹשְׁמִים שֶׂגֶב הוֹזֶה. אֲנִי רַק מְשַׁעֵר עַל מָה וְעַד כַּמָּה אוֹבֶדֶת זֵהוּת בְּבּוּאֵינוֹס אַיְירֶס הָאֲבוּדָה הָעַלְמָה-הַסְּטוּדֶנְטִית שֶׁעִמִּי. עֶצֶב ...

                       לואיס סרנודה                    בן דורו של לורקה