שלמה אֲבַיּוּ: שיר ושיח משורר ומתרגם
Violeta Parra
שוב אַתְּ בת 17
Volver a los 17
.
לְאַחַר שֶׁחָיִית יוֹבֵל שָׁנִים,
שׁוּב אַתְּ בַּת שְׁבַע עֶשְׂרֶה!
נִפְתָּל כְּפִעֲנוּחַ כְּתַב חִדּוֹת
לְלֹא לִמּוּד קוֹדֵם, בְּלִי הֲכָנָה,
פֶּתַע פִּתְאוֹם לָשׁוּב לִחְיוֹת.
וְעָמֹק הַכֹּל וּמֵעֹמֶק לִהְיוֹת
קַלָּה, שַׁבְרִירִית כְּהֶרֶף רֶגַע,
כְּמוֹ יֶלֶד חַף מוּל הָאֱלֹהִים…
אֲנִי עַכְשָׁיו חָשָׁה וּמַרְגִּישָׁה
כֹּה מְלֵאָה, פּוֹרִיָה, גְּדוּשָׁה.
.
צַעֲדִי זֶה נָסוֹג אָחוֹר בַּזְּמָן
אֲבָל אֶתְכֶם דּוֹחֵף קָדִימָה.
הוּא אֲרוֹן בְּרִית בִּכְבוֹדוֹ,
מַגִּיעַ, בּוֹנֶה קֵן עַל עֲנָפַי,
וְעִם שִׁפְעַת צִבְעֵי קַשְׁתּוֹ
זוֹרֵם פּוֹעֵם בְּתוֹךְ עוֹרְקַי.
עַד שֶׁאֲזִּקֵּי גּוֹרָל קָשִׁים,
אֶת חַיֵּינוּ לְסֹהַר שָׂמִים,
דּוֹמִים לַיַּהֲלוֹם הַזַּךְ נָקִי,
אֶת נַפְשִׁי מֵאִיר ,אֶת חַיַּי.
.
יֵשׁ בְּיַד הָרֶגֶשׁ לְהַעְפִּיל
לְשִׂיא שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עַל דַּעַת
הַמַּבְרִיקָה בַּפְּעוּלוֹת,
הַמַּקִּיפָה בַּמַּחֲשָׁבוֹת.
אֶת הַכֹּל יָמִיר בְּהֶרֶף עַיִן
כְּרַב-מָג עֲתִיר תַּחְבּוּלוֹת,
יַצִּיל אוֹתָנוּ בְּמֶתֶק-קֶסֶם
מֵחֹלִי רֹגֶז וּמִינֵי טִינוֹת.
הָאַהֲבָה הַנְּבוֹנָה, הִיא לְבַדָּהּ
תָּמִיר אוֹתָנוּ לְבָרֵי לְבָבוֹת.
.
הָאַהֲבָה רוּחַ עַלְעוֹל,
טָהֳרָה מִן הַמָּקוֹר.
אַף הַפִּרְאִי בְּבַעֲלֵי כָּנָף
יָפִיק אֶת הַמָּתֹק בַּצִיּוּצִים.
יַסִּיחַ לֵב צַלְיָן מִמִּקְדָשׁוֹ,
לִכְלוּאֵי צִינוֹק דְּרוֹר יִקְרָא,
הָאַהֲבָה בְּרֹךְ מַנְעָמִים
זָקֵן תַּהֲפֹךְ לְעוּל יָמִים.
וְאֶת הַנָּבָל רַק הָעֶרְגָּה
תְּטַהֵר, תִּנְסֹךְ בּוֹ יֹשֶר.
.
מֵאֹפֶק לְאֹפֶק נִפְקַח חַלּוֹן
כְּאִלּוּ לַחַשׁ-נַחַשׁ פְּתָחוֹ.
אָמוֹר נִכְנַס, עָדוּי אֲדַרְתּוֹ
כָּעֲלוֹת שַׁחַר חָדָשׁ, חַמִּים.
הֵרִיעָה תְּרוּעַת הַשְׁכָּמָתוֹ
שֶׁהֱאִיצָה בַּיַּסְמִין לִפְרֹחַ.
עָנַד לִתְנוּכֵי רָקִיעַ עֲגִילִים,
מְעוֹפֵף כְּאַחַד הַשְּׂרָפִים.
גִּילִי הֵמִיר לִשְׁבַע עֶשְׂרֶה
אֲבִיבִים כְּאַחַד הַכְּרוּבִים.
.
פזמון חוזר
.
הִנֵּה הוּא מִסְתָּרֵג, מִשְׁתָּזֵר,
כְּאוֹתוֹ קִיסוֹס עַל כֹּתֶל.
הִנֵּה הוּא נוֹבֵט, בּוֹקֵעַ,
כְּאוֹתוֹ אֵזוֹב עַל סֶלַע.
אָכֵן כָּךְ, אָכֵן כָּךְ!
כֵּן, אָכֵן כָּךְ!
.
מספרדית: שלמה אֲבַיּוּ
.
שתי דמויות נשיות בולטות בתרבות ובשירת צ'ילה: ויאולטה פאררה (1967-1917) וגבריאלה מיסטראל (1957-1889). גבריאלה התבלטה כמשוררת וכאינטלקטואלית.
כוחה של ויאולטה היה בראש ובראשונה כ"האֵם של הפולקלור וגואלת השיר העממי הצ'יליאני" ופחות מזה כמשוררת.למעשה היתה אמנית רב-תחומית: ציירה, כיירה קרמיקה, רקמה והלחינה נעימות לשירי משוררים ולשירים שהיא עצמה כתבה (על מנת שהיא תשיר אותם עלי במות!), זמרת-טרובאדורית-גיטריסטית ופעילה חברתית למען העניים והמקופחים.
ייאמר לשיבחה שהיא הבינה שהשירות לשירים העממיים אסור שיסתפק בהצלתם ובהגשתם-כלשונם, כי אם ביצירה חדשה בהשראת השירה העממית תוך כדי העלאתה למדרגת שירה גבוהה ואמנותית.
"תודה לחיים" ו"שוב את בת 17" מצטיינים כשירת אהבה במיטבה, למרות שהם בנויים בהתאם לסוגה עממית הקרויה Sirilla, המורכבת Dècimas, כלומר, בתי-שיר בני עשר שורות. החריזה במקור הספרדי (אבל לא בתרגומי!) היא אבבא-אג-גדדג, עם פזמון-חוזר שהושר לאחר כל בית.
ש.א.
להלן השיר ב http://www.youtube.com/watch?v=BcID17wcZHU
> בביצועה של מרסדס סוסה
האהבה הנבונה היא לבדה תמיר אותנו לברי לבבות
שורה יפה משיר מקסים
בזכות האהבה גם בת חמישים היא בת שבע עשרה
אהבתי את השיר בתרגומך ,שלמה
שלום חנה,
.
מתוך התעניינות במיסטיקה ובעיקר בשירה המיסטית בתרבויות שונות – אני יודע שלמצבים של חוויה מיסטית יש סימנים קבועים וידועים, כמו, התבטלות או העלמות תודעת שמך הפרטי, זהותך המינית, גילך, העלמות פחד מהמוות ועוד סימנים ומחיצות בין אדם לאדם, בין אדם לבעל חיים, בין אדם לעץ ולאבן.
.
כיוון שבמצב התאהבות יש התבטלות הגיל, המעמד הכלכלי, צבע העור ועוד כל מיני מחיצות – מסתבר שיש משהו מאוד משותף לשני המצבים ולכן הסופי קרוי עאשיק – שפירושו אוהב, אדם במצב נפשי יוצא דופן.
בידידות – שלמה אביו
הי שלמה, נפלא איך שזה קורה שמתחברים לשיר אחד של משוררת ומגלים שזה לא חיבור חד פעמי. ואוהבת לראות איך משורר גבר מתרגם משוררת אישה ושומר על העוצמות שמתוכם כך נראה הם נכתבו. ותודה על ההסבר שהוספת בסוף הוא מעניין ביותר.
ולעניין בת השבע עשרה בת חמישים…זאת בדיוק האהבה שלא יעלה על הדעת, אותם השיאים אליה היא מגיעה, כי זה בדיוק מה שקורה כשמתאהבים מעל לאוזניים…בכל גיל….אנחנו נהיים בני עשרה וזאת הסיבה שבפוסט הקודם תהיתי לגבי אותה אישה אוהבת חיים שקראתי עליה שבגיל חמישים היא התאבדה, אבל מכיוון שהבנתי שנוטים ליחס את התאבדותה לאהבה נכזבת, אז הבנתי, היא התאהבה חזק כמו אהבת נעורים. וחושבת שזה נפלא לאהוב, אבל לא מזיק שאותה אישה בת חמישים תשמור על הנערה הפנימית המאוהבת.
שוב תודה על התרגום הנפלא והבמה לתגובות.
שלום סיגל
.
הבטחתי לך עוד תרגום – הריהו לפנייך. מצא חן בעיני שבחורה מאוד צעירה, כמוך, מצאה עניין עמוק בשיר שתרגמתי ולכן חיפשתי שירים נוספים של המשוררת. מסתבר שזה קשה למצוא טקסטים שלה כי לרוב מתייחסים לשירים מושרים-מולחנים ומעט מאוד לטקסטים עצמם.
אגב מין הכותב ולפי הכותב/הכותבת פונים, כלומר גבר מאוהב באישה או בגבר אחר, אישה מאוהבצ בגבר או דווקא באישה – אינם משנים דבר, שכן רוב שירי האהבה מתייחסים לאהבה שאינה בהישג הלב, או שהיתה ונעלמה או שטרם באה. שימי לב שכמעט אין או רק מעט מאוד שירים נכתבו בין בני זוג נשואים זה לזה עם משכנתא, וכביסת חיתולים ושאר ענייני חולין. היו מקרים שקראתי ספרי שירה כאלה… וזה היה מעורר חמלה, רחוק מארוטיקה אמיתית…
אולי זה לא חינוכי מה שאני כותב לך, אבל זה מה שאני ראיתיבימי חלדי.
בידידות – שלמה אביו
תודה על הצעירות שהענקת לי שלמה:), אני מאוד קרובה בגילי לגילה של המשוררת כך שגם אני ראיתי כמה חולדות בימיי:)
ולעניין שירה שנכתבת לבן זוג או בת זוג בנישואים, אז בתור מי שכתבה תמיד שירה גם לאב ילדיי בזמן אהבתי, בהחלט אפשר לראות שהם נראו כמו שירי בר-מצווה:)
תודה גם על המאמץ והתרגום, וניגשת לקרוא את הפוסט החדש.