תמי פיאלקוב קאלי מוכשרת…

  חוטי אהבה שקופה יוצאים מפיך. מגיעים עד אלי דרך סיב-אופטי בכבל תת-מימי נרעד געגוע   בוא כמו רוח סילון באינפרא אדום, בטרם תיקרע הרשת    

      בין הערביים כבר פתוחים הנופרים, נרעדים מרוח המזרח   ירוק מתחכך בורוד, רגלי הפטוטרת של נשים צעירות באגם, הן רוקדות   ענפי העצים נרכנים במבט צלול, טובלים עלוותם                                   נענים        

      בעוד גשם מרטיב בחוץ, ריח בושם עולה באפי, אבן חן ירוקה, האיש שלי איך נרדם על שמלת הכותנה הלבנה במיטתי, בפעם הראשונה אני מביטה ברקמה על השמלה תיפרחת אהבתינו מוטבעת בה                      

http://youtu.be/6ECUlSKr1Us

      כשהלכתָּ, לפני רדת השלג היה שקט            והעתיד נבלע בלוֹבֵן חור הירח,   ציפור שרקה למונית כדי לחזור הבייתה   ואני תוהה, אֵיךְ הָיִינו לִפְנֵי השקט הזה?!                  

        הוֹ הוֹ גברת, אנחנו כבר בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי ואת רוקדת "טראנס" מְנַעְנַעַת  את ראשך וזנבך מזדקר כְּעָקְרָב עוין. את רוצה לְוַתֵּר על עצמך והענין הסינתטי מִתְמַשֵּׁךְ, כשאֲנִי שׁוֹכבת בבטנך לְרֹחַב הַעֶלְבּוֹן  כשאחליק החוצה   אפרד מהפסיכואקטיביות שלך, רק אל תטפסי בטון קולך ואל תבקשי ממני אור למענך!,   כרגע, גג הראש קורס פנימה, לתוך תודעת האַין כמו ...