לוסי יקרה, זה לא גהינום, אין כזה דבר גהינום, אלא מה שנשמה בוחרת לעצמה. כלומר אם בוחרת לצייר לעצמה גהינום – היא פשוט חווה את הפחדים שלה מתגלמים מולה כגהינום. אבל בכל מקרה בחוויה שלי, לאחר שהייתי שם לביקור קצר (במוות הקליני שלי) חזרתי לכאן אם ידיעה שהעבודה לא נגמרת. גם כשאנו ללא גוף אנחנו מעבדים ולומדים וחווים. ועל כן העבודה לא נגמרת לעולם. זה לא רע, זה טוב.
תמי, כתבת לי דברים חשובים מאוד. אני הולכת להרהר בהם כי יש לי הרגשה שהם ישנו חשיבה משמעותית.
מסכימה שהעבודה לא נגמרת לעולם, וזה אכן דבר טוב. אולי הייתי קוראת לזה "עיסוק" ולא עבודה. להיות עסוקים תמיד. גם לשכב על הגב ולחשוב מחשבות.
תודה
יפה מאוד
אהבתי תמי
תודה חנה..:)
מקסים, ממש חלוצי ורוסי.
תודה איריס. אני רואה שם את כל התפוצות מכל העולמות…:)
מעורר רגש והשראה. משלב מרתק חי-ולא בין אור וצל. עבודה של מטה-מעלה.
תמי –
אם מניעים שמאלה-ימינה את המקל שבקולג' – הם זזים?
משה
ענת ומשה, תודה לכם מכל הלב..
חזק ואותי מטריד
זה גיהנום הנצח הזה
אני רוצה לחשוב על הנצח אחרת. כי יש לי כבר הרבה יקרים בנצח הזה ורוצה שיהיה להם טוב…
לוסי יקרה, זה לא גהינום, אין כזה דבר גהינום, אלא מה שנשמה בוחרת לעצמה. כלומר אם בוחרת לצייר לעצמה גהינום – היא פשוט חווה את הפחדים שלה מתגלמים מולה כגהינום. אבל בכל מקרה בחוויה שלי, לאחר שהייתי שם לביקור קצר (במוות הקליני שלי) חזרתי לכאן אם ידיעה שהעבודה לא נגמרת. גם כשאנו ללא גוף אנחנו מעבדים ולומדים וחווים. ועל כן העבודה לא נגמרת לעולם. זה לא רע, זה טוב.
תמי, כתבת לי דברים חשובים מאוד. אני הולכת להרהר בהם כי יש לי הרגשה שהם ישנו חשיבה משמעותית.
מסכימה שהעבודה לא נגמרת לעולם, וזה אכן דבר טוב. אולי הייתי קוראת לזה "עיסוק" ולא עבודה. להיות עסוקים תמיד. גם לשכב על הגב ולחשוב מחשבות.
תודה
נ.ב. ממש היית במוות קליני? באמת?