מוות קליני

"אִישׁ אֵינוֹ יָשֵׁן בַּשָּׁמַיִם.

אַף אֶחָד, אַף אֶחָד."

(מתוך השיר "עיר חסרת חלום", פדריקו גרסיה לורקה)

בְּיוֹם רָעָה,

הִשִׂיא שָׁלִיחַ אֶת סָבָתִי בַּת הַשְּׁמוֹנִים,
מֵחֶדֶר הַמִּיּוּן אֶל מַחְלֶקֶת כֹּל הַתְּשׁוּשִׁים.
עוֹד הוּא יָגֵע בְּנַפְתּוּלֵי הַפְּרוֹזְדּוֹרִים
וְאָבַד שְׁמָהּ לְעוֹלָמִים.

בּוֹ בַּזְּמַן, עַל שֻׁלְחָן הַנִּתּוּחִים
בֻּתְּרָה בִּטְנִי בְּאִזְמֵלִים
וּשְׁעַת הַמָּוֶת נִרְשֶׁמָה בָּיּוֹמָנִים.

הִמְתִּינָה לִי רוּחַ סָבָתִי

וְאַמְרָה:
"אַתְּ לֹא מַתְּאִימָה- "Go home

 
נִפְנְפָה בְּיָדָהּ כְּמְגָרֵשׁת זְבוּב טוֹרְדָנִי.

גָם שָׁם אֵין אֲנִי רְצוּיָה.

חָזַרְתִּי  דֶּרֶךְ מְחִלּוֹת הַזְּמַן-
וּבֵּינָתַיִם אֲנִי כָּאן.