בלופ, בלופ

חוֹר שָׁחֹר אוֹהֵב אֶת הַגְּבוּלוֹת שֶׁל עַצְמוֹ.

הוּא בוֹלֵעַ כָּל מַה שֶּׁנִּקְלַע לָלוֹעַ שלוֹ.

כְּמוֹ הַדָּג

וְיוֹנָה

פַּעַם חָיִיתִי לְלֹא  פַּחַד

וְלֹא הִרְהַרְתִּי בִּגְבוּלוֹת, 

אךְ כְּשֶׁקָפַצְתִּי גָּבֹהּ מִחוּץ לַגִיגִית שֶׁלִי, וְלִבִּי עֵירוֹם,

נִדְהַמְתִּי לְגַלּוֹת שֶׁיֵּשׁ עוֹלָם וּמלוֹאוֹ

שֶׁל בּוֹלְעָנִים

וְנִבְלַעִים,

חוֹרִים שְׁחוֹרִים מְתַעְתְּעִים

וּבְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן אינָם אוֹהֲבֵי-מֶרְחָק