תמי פיאלקוב קאלי מוכשרת…
לרוע מזלה היא אֵם
לכודה, בשמירה על פרי הבֻסתנים
ואסור שתתעורר
לדעת שהיא אני
בועות אַשְׁמה נאספות במקלעת טבורהּ
ואין לה שֵׂכל לזעֹק
כשתותים מדממים בשדה שלה
האב, עבר למגרש אחר,
ללכד עוד אם, כמוני-
אשה וטפשה
לרוע מזלה היא אֵם
לכודה, בשמירה על פרי הבֻסתנים
ואסור שתתעורר
לדעת שהיא אני
בועות אַשְׁמה נאספות במקלעת טבורהּ
ואין לה שֵׂכל לזעֹק
כשתותים מדממים בשדה שלה
האב, עבר למגרש אחר,
ללכד עוד אם, כמוני-
אשה וטפשה
כדרך הטבע? שיר מדמם. כמו התותים.
איזה קולאז', תמי.
תלמה יקרה, יש אלו שזו דרכם הטבעית…תודה לתגובתך.
היי תמי, בקר אור
שיר חזק שמתי לב להתפצלויות בדמות הדוברת בשני שיריך האחרונים ("פריז" והנוכחי)בשיר זה הדיכוטומיה בין האשה לאם: האם רתומה לנאמנות האמהית שלה "אשה טפשה" לא מודעת ואילו האשה עדין מדממת את כאב הנטישה ואולי הבגידה.
חזק מאוד האימאג' של התותים המדממים בשדה
המבטא את הפציעה השותתת שלה
הכאב הזה שאין לו שכל לזעוק
בקר אור חנה יקרה.
אולי, לאחר פרסום השיר, היא כבר יכולה להרגע כי כבר ביטאה את זעקתה…:)