פריז הוא עזב אותי בחדר לבד ואת הכאב על המיטה. וילון הסטן התנופף ברוח, אורות המטרו הבהבו, רעש חתוך קרונות על הפסים כנראה זו הייתי אני לצד הכאב, כאילו זרה לעצמי, לאשה שזעקה. עכשיו שוכבת בוהה בכאב שלו, שלה, שלי 2011-10-20 תמי קאלי
אני נרעש, תמי, מהיופי והעצב הפריזאים האלה שלך!
תודה חנוך לתגובתך החמה, הנרעשת…:)
הי תמי
כמו סצנה מסרט צרפתי
יפה !
"אכולת סרטים" אנוכי…כמו סצנה מסרט של החיים..:)
תודה ריקי יקרה…
"כנראה זו הייתי אני לצד הכאב
כאילו זרה לעצמי"
יפה המחשת בשירך את תחושת הניכור העצמי הזה בעקבות הנטישה
שלושה משתתפים בסצנרי,כשהדוברת היא גם המתבוננת בתוך ומחוץ לתמונה
צ"ל שלושה משתתפים בסצנריו הזה- תיקון טעות מלמעלה
תודה חנה. עכשיו מתחילים שוב לקרוא מבראשית…איזה מזל שאפשר להיוולד שוב לאהבה..:)
תמי הי,
שילוש בלתי נפרד, והקשר לפריז — כמה רומנטי.
יפה ומבטא בצורה הגותית ומעמיקה סיטואציה לכאורה בנאלית.
ד"ש — צדוק
תודה צדוק, יחי הרומנטיקה בכל מחיר…:)