הבטחתי או לא הבטחתי (היי, אתה, עם פני הלץ בפינה, המלמל לפניך: 'הבטחת לעצמך!' – אבל אתה צודק):  הנה אני עומד, עד כה, בהבטחתי – מדי יום תרגום  אחד מהמחזור Die Heimkehr להיינה, "השיבה הביתה". האין כבר בכך עצמו משהו, לקיים הבטחות? ולקרוא – חייב רק מי ששירה זו קרובה ללבו ואהב  תרגומים. 31   מֶזֶג הָאֲוִיר גָּרוּעַ שֶׁלֶג, ...

  30 סַהַר דַּק וְחִוֵּר מֵצִיץ מִבַּעַד עָב: בַּיִת  גַּלָּח לְיַד קְּבָרוֹת בּוֹדֵד בְּמֶרְחָבָיו.   הָאֵם קוֹרֵאת מִקְרָא. הַבֵּן מַבִּיט בָּאוֹר. הַבְּכוֹרָה נוֹטָה לִישֹׁן: לַצְּעִירָה תְּלוּנָה, לֵמוֹר:   "אֱלֹהִים! אֵיךְ הַיּוֹם עוֹבֵר  בְּשִׁמָּמוֹן! רַק אִם קוֹבְרִים כָּאן מִישֶׁהוּ יֵשׁ חִנְגָּא וְשֶׁאוֹן!   הָאֵם אוֹמֶרֶת תּוֹךְ קְרִיאָה: "אֶת טוֹעָה! רַק אַרְבָּעָה מֵתוּ מֵאָז לְיַד הַשַּׁעַר  אָבִיךְ נִקְבַּר, כִּי מֵת הוּא."   ...

      לפעמים תמונה אומרת יותר משיר אפילו. הנה  – כהבטחתי – יותר משיר –  המוקדש לחבריי  הטובים בבלוג: בעלי השם אותם אני מוקיר ובעלי בלי השם השלם:    וכאן –  אני מאחל לכל חברי הבלוגייה כזה קהל אוהד, מקשיב, מוכן  – ומביט בכם –  מה?!!  זו את??? או העתק של עצמך?  – בדיקת מהימנות. בסוף יהיה טוב – ...

  לאביטל,   מצטער. לא מצאתי שיר על גרבים ללא זוגות, אך כתבתי לך שיר-בן-זוג על נושא  קרוב.   שִׁיר אֶכְתֹּב עַל אֲבֵדָה, תְּחוּשָׁה רָעָה, כֹּה כְּבֵדָה.   זוֹ צָרָה שֶׁלֹּא נֵדַע.   הַחֲפָצִים – דַּרְכָּם לִנְקֹם.  אַתָּה זוֹכֵר אֶת הַמָּקוֹם בּוֹ נִרְאוּ לָאַחֲרוֹנָה. שָׁם הֵם אֵינָם. הֵם בְּנֵי  רָחָב*,   וְנוֹלְדוּ חֲמַקְמָקִים צַר בָּהֶם, אוֹיֵב תָּקִים. בְּמִּסְתָּרִים הֵם צוֹחֲקִים ...

        Eulogy   Hard to believe, but the heart does not delude; The house, the late return, the garden of quietude: Were these could be once more, the verandah's door ajar, Easy winds blow, bees are humming in the air, the jam cooling in the jar. Silence reigns in the sun-burnt, dreamy garden, in bygone days' light ...

      שירים 7-10 במחזור השירים "אינטרמצו לירי" מאת הינריך היינה.  תרגום: מ. גנן הספר יוצא לאור בקרוב בהוצאת   "עיתון 77 ". כשיופיע,  ההוצאה תודיע. בחירת השירים כאן – די מקרית. כל השירים יפים. זו יכולה לשמש דוגמא. מי שאוהב, יאהב.  מי שעוסק שלא בשירה לשמה – יעזוב נא. שלום. 7.  אֶת נִשְׁמָתִי אֶטְבֹּל בִּגְבִיעַ הַשּׁוֹשָׁן שֶׁלְּשִׁיר אֲהוּבָתִי  תַּקְשִׁיב ...

  זה סתאאאם… תרגיל באיקונוגרפיה. ( אולי יימצא  מי שתמונות בכלל וניתוחן האפשרי מענין אותם):   זהו חיתוך עץ של אלברכט דירר Albrech Dürer, (1471 – 1528). הוא נולד בנירנברג (ביקרתי בדירתו, בית השימוש נפתח מהמטבח, זה ייחודו שמצביעים עליו עבור התיירים).   התמונה לקוחה מסדרת חיתוכי עץ של דירר בשם Apocalypsis. היא מתארת  סצינה מהברית החדשה, מחזון יוחנן: חזון ...

    "ומה לעשות בשבת"? – שאל ר' יוחנן את מטרונה. היא ענתה לו מה שענתה ( רקח רפואתך לבד) – אך כששאלו אותי, עניתי: בשבת – קרא שירים. כִּפְקַעַת צֶמֶר זוֹ כִּפְקַעַת צֶמֶר זוֹ הַמִּתְפָּרֶדֶת לִפְרוּדוֹתֶיהָ נִפְרֶדֶת לְחוּטִים חוּטִים מִתְעַכְּלִים בָּאֵשׁ, גַּם לֹא עוֹד יָשׁוּבוּ   עַל גַּב הַכְּבָשִׂים  שׁוּב לִצְמֹחַ, לֹא יְשַׁמְּשׁוּ  עוֹד סוּת לְהַלְבִּישׁ אֵל אוֹ מֶלֶךְ – כָּךְ ...