בוסתן הפירות משורר, מסאי, מתרגם
הבטחתי או לא הבטחתי (היי, אתה, עם פני הלץ בפינה, המלמל לפניך: 'הבטחת לעצמך!' – אבל אתה צודק): הנה אני עומד, עד כה, בהבטחתי – מדי יום תרגום אחד מהמחזור Die Heimkehr להיינה, "השיבה הביתה". האין כבר בכך עצמו משהו, לקיים הבטחות? ולקרוא – חייב רק מי ששירה זו קרובה ללבו ואהב תרגומים.
31
מֶזֶג הָאֲוִיר גָּרוּעַ
שֶׁלֶג, מָטָר וּסְעָרָה:
אֲנִי יוֹשֵׁב לְיַד הַחַלּוֹן וּמַבִּיט
אֶל תּוֹךְ אֲפֵלָה קָרָה.
אוֹר בּוֹדֵד מְהַבְהֵב וְהוֹלֵךְ
אַט בִּרְחוֹב מִתְקַדֵּם.
עִם פָּנָס דּוֹלֵק בַּיָּד
מְדַדָּה שָׁם אֵם.
כַּנִּרְאֶה, הָלְכָה לִקְנוֹת
קֶמַח, בֵּיצִים,חֶמְאָה,
עוּגָה תֹּאפֶה לְבִתָּהּ,
שֶׁתִּשְׂמַח קִמְעָה.
עֵינֶיהָ נֶעֱצָמוֹת, מֵהַכֻּרְסָא
זוֹ מַבִּיטָה בָּאֵשׁ וְאֵפֶר.
מַקִּיפִים אֶת פָּנֶיהָ הַיָּפוֹת
תַּלְתַּלֶּיהָ-זָהָב כַּנֵּזֶר.
Das ist ein schlechtes Wetter,
Es regnet und stürmt und schneit;
Ich sitze am Fenster und schaue
Hinaus in die Dunkelheit.
Da schimmert ein einsames Lichtchen,
Das wandelt langsam fort;
Ein Mütterchen mit dem Laternchen
Wankt über die Straße dort.
Ich glaube, Mehl und Eier
Und Butter kaufte sie ein;
Sie will einen Kuchen backen
Fürs große Töchterlein.
Die liegt zu Haus im Lehnstuhl,
Und blinzelt schläfrig ins Licht;
Die goldnen Locken wallen
Über das süße Gesicht.
השיר ותרגומו יפים,משה
רק אם מסוגלת לדדות בסערה עם פנס דולק ביד כדי לקנות קמח ובצים לאפות עוגה לבתה
היא הפנס שבדרך
לחנה,
זו רק תמונה חורפית – אופיינית לאירופה המושלגת בחורף – עם תוספת צער בלב – וחולם על נערה בתלתי זהב – במקום חם: ואמנו הזקנה הדואגת לנו ומקריבה עצמה… בסוף בסך הכל בכל זאת תמונה מורכבת. בתודה – משה