32

32

יֵשׁ הַחוֹשְׁבִים כִּי אֲנִי נָמַק

בְּצַעַר אַהֲבָה:

בְּסוֹף בְּעַצְמִי אַאֲמִין

כְּמוֹ תֵּבֵל רַבָּה.

לָךְ, הַקְּטַנָּה בְּעֵינַיִם גְּדוֹלוֹת

הֵן אָמַרְתִּי תָּמִיד:

אַהֲבָתִי  עַד אֵין הַבֵּעַ

אוֹתִי עוֹד שְׁאוֹלָה תּוֹרִיד.

כָּךְ אָמַרְתִּי – אַךְ  בחֲדָרַי

אָמַרְתִּי כָּךְ בִּלְבַד –

בְּנוֹכְחוּתֵךְ, אֲבוֹי

 שָׁתַקְתִּי, כִּי קוֹלִי רָעַד.

מַלְאָכֵי רֹעַ  נָכְחוּ

 בְּצַעַר מִלְּאוּ לִבִּי.

עָמְדוּ בַּדֶּרֶךְ  לְשָׂטָן

וְהֵם סָתְמוּ אֶת פִּי.

Man glaubt, daß ich mich gräme
In bitterm Liebesleid,
Und endlich glaub ich es selber,
So gut wie andre Leut' .

Du Kleine mit großen Augen,
Ich hab es dir immer gesagt,
Daß ich dich unsäglich liebe,
Daß Liebe mein Herz zernagt.

Doch nur in einsamer Kammer
Sprach ich auf solche Art,
Und ach! ich hab immer geschwiegen
In deiner Gegenwart.

Da gab es böse Engel,
Die hielten mir zu den Mund;
Und ach! durch böse Engel
Bin ich so elend jetzund. 

90-34= 56
רק עוד 56