למנצח על-מות לבן מזמור
(תהילים ט1) לְדָוִיד
מַה חָשַׁבְתָּ לְךָ דָּוִד
מָה
שֶׁאִם תַּרְעִים קוֹלְךָ בִּכְלֵי שִׁיר
לֹא תִּשְׁמַע אֶת הַלְמוּת הַמְבַשֵּׂר?
מַה חָשַׁבְתָּ לְךָ דָּוִד
מָה
שֶׁאִם תְּקוֹנֵן עַל אֲחֵרִים
יִשְׁמְרוּ הַמִּלִּים עָלֶיךָ?
שֶׁאִם תִּצְעַק בְּלִבְּךָ אַלְפֵי פְּעָמִים
אֵל אַל אַל אַל
לֹא תִּצְטָרֵךְ לְזַמֵּר בְּרַבִּים
עַל מוּת עַל מוּת
מַה חָשַׁבְתָּ לְךָ דָּוִד
שֶׁתְּנַצֵּחַ?
למר גיורא פישר,
זו אינה תגובה לפוסט שלך כאן אלא דברי תודה על ביקורך באתרי (גבריאלה אלישע), וווידוי על פגם מלידה – אצבעותיי שהן פועלות בלי שכל וכוונה מוחקות לעתים תגובות יקרות לי, ככה סתם בלי כוונה. זה קרה לי לא פעם ראשונה.
גם תודה על הערתך – בדיוק הערות אלה התבקשו כתגובה על המלה "חריף" הסתמית שבהערה למאמרי. ועתה, משהמילה השיגה את מטרתה – היא תימחק.
מודה כי כל זה יוצא דופן ולא כמו שהיה צריך להיות – כל שאני יכול לבקשך , במטותא ממך, תחזיר את התגובה.
גיורא, תמחק את זה, בבקשה.
גיורא כמו בתגובתי הראשונה . שיר מעורר התפעלות וצער
מירי
תודה על התגובה החוזרת ,ותודה מיוחדת על דבריך. גיורא
כמו שהגבתי קודם – שימוש מיוחד במלים שעושה את התחושה מוחשית וחודרת.
תודה איציק
כמו שכתבתי- ניסיתי לשלב בשיר בין המשלב הלשוני המקראי לזה העכשווי. השיר הוא "וריאציות על הכותרת המקראית" כשכל מילה מוצאת את מקומה בשיר.
חוץ ממילה אחת.
גיורא כמו שכתבתי קודם : העור נעשה חידודין
תודה ריקי.
מנסה להשיב לך את האבדה גיורא. השיר חזק מאד, מותיר את הקורא בכאב בלתי ניסבל, ועם תחושת כעס וחוסר אונים מול המציאות, מול כוח חזק ממנו.
תודה אורה שהרגשת את זה בדיוק.
גיורא, במקרה שלא ראית את תגובתי בטרם נמחק לך –
שיר מצמרר, והמשורר הלובש את דמות דוד המשורר את קינתו נושא בקולו אבל שדורות לא יכלו לו.
תודה אמיר על דבריך המדויקים. דרך צלחה בנסיעתך ליפן.
דרך אגב, ראיתי אותך ברחבה שלפני הסינמטק לאחר הקרנת הסרט על אגי משעול. טפחתי על שכמך אבל אתה לא הרגשת כי שוחחת עם רוני סומק והבטת גבוה גבוה ולא הרגשת בי הנמוך.
החלטתי לא להטריד אתכם.
נו, באמת, לא היית "מטריד". ותודה.
אני יודע אמיר, זו רק הייתה מכבסת מילים שמטרתה להגיד שפשוט התביישתי.