נולדתי ב - 1951 במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי.
עד לפני כחמש שנים החזקתי ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים.
כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה.
מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה.
ספרי "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010
אמיר תודה
כן ,הגיע הזמן לשלוח תמונה לשירלי. אעשה זאת בהקדם. גם הבן הבכור שלי יאיר שנולד ב1980 אומר שהדמות בציור נראית כמו של שחקן פורנו בסרט גרמני משנות ה-70 . ואני שואל את עצמי מאיפה הוא יודע איך נראים סרטי פורנו גרמניים משנות ה70
תודה משה. אכן ,התלבטתי בקשר למלה "לקרֹב" שהרי בקלות יכולתי לכתב "להתקרב". איכשהו (אני בטוח שאתה מכיר את ההרגשה הזו) המילה נראתה לי "ברוטלית " מדי כנראה מפני שהיא חורגת מהמשקל בשורה המקבילה שלפניה. אני יודע שזה מסוג הדברים שרק המשורר מרגיש אותם. אם הייתי מוצא מילה אחרת בת שתי הברות הייתי משתמש בה. אבל אקח את ההערה בחשבון ואמשיך לחפש.
תודה. גיורא
בהחלט לא, אבל מה מצאת עוול במילה "לקרוב"? כאמור היא במילון, והמילון עומד לרשות המחבר להשתמש במילותיו – אין לדחות מילה בקש – אם אין היא בשימוש הכללי המשורר יחזיר אותה אל השימוש, הנדיר אולי, אבל מי אמר שמשורר חייב לכתוב בשפת הרחוב? כל עוןד דבריו מובנים, מותר לו לגאול מילה מהנשייה.
או משהו כזה
תודה משה
הטענה הייתה לגבי המשלב הלשוני הגבוה של המילה לעומת זה של השיר. בודאי שלמשורר מותר לעשות מה שיחפוץ (אפילו להמציא מילים או לשבשן) אבל ההנחה היא שאם יש חריגה -היא מכוונת. במקרה בשיר הזה הייתה לי תחושה שהמילה להתקרב היא גסה מדי ומסורבלת ולכן בחרתי ב"לקרֹב" אבל היו שקראו את השיר וטענו שזו תחושה מאד סובייקטיבית שלי.
נתן לזמן לדבר, אחזור לשיר עוד כחצי שנה ואראה.
תודה על הביקור.
אני יוצא עכשיו מטעמי עבודה לפסק זמן מהבננות. המשך לבקר אצל אחרים אני בטוח שתגלה שם דברים מעניינים.
שלך
גיורא
מר גיורא,
נכנסתי גם פה,
בכל מקום אני מגלה שאתה בן אדם
לגבי השיר, אז זה ככה:
זה מזכיר לי רעיון יפה השוכן בלב ונזהרים מלקרוב אליו ולגעת בו שמא יתעופף
מוקירך
משה
בטעות נלחץ "לא להגיב". מי שרוצה להגיב- מוזמן. גיורא
שיר יפה ורגיש, מצלם רגע גם התצלום מקסים
מצטרף לחנה טואג. שיר מקסים, רגיש מאוד, וגם התצלום יפהפה
תודה עודד
מאד מאד משמח אותי שבקרת בבלוג שלי ושהשיר מצא חן בעיניך. גיורא
תודה חנה.
מצלם יותר מרגע, מצלם חודש.
מעורר קנאה, גיורא. והגיע הזמן שתוריד כבר את השפם, לא?
אמיר תודה
כן ,הגיע הזמן לשלוח תמונה לשירלי. אעשה זאת בהקדם. גם הבן הבכור שלי יאיר שנולד ב1980 אומר שהדמות בציור נראית כמו של שחקן פורנו בסרט גרמני משנות ה-70 . ואני שואל את עצמי מאיפה הוא יודע איך נראים סרטי פורנו גרמניים משנות ה70
:))) שלא נדע.
גיורא, השיר עדין מאד כמו רגלי הציפור, אהבתי את המשחק של רגב במקום רגל, המילה לקרוב לטעמי עולה באיזה משלב ויוצרת צרימה.
תודה משה. אכן ,התלבטתי בקשר למלה "לקרֹב" שהרי בקלות יכולתי לכתב "להתקרב". איכשהו (אני בטוח שאתה מכיר את ההרגשה הזו) המילה נראתה לי "ברוטלית " מדי כנראה מפני שהיא חורגת מהמשקל בשורה המקבילה שלפניה. אני יודע שזה מסוג הדברים שרק המשורר מרגיש אותם. אם הייתי מוצא מילה אחרת בת שתי הברות הייתי משתמש בה. אבל אקח את ההערה בחשבון ואמשיך לחפש.
תודה. גיורא
שיר מאוד עדין ויפה. אני מסכימה דרך אגב עם משה, ואני לא חושבת שבחריגה ממשקל השורה הקודמת יש פגם. להתקרב עדיפה פי כמה וכמה.
קראתי בקול רם, אני מסכים עם סיגל, השיר ויופיו לא ייפגמו אם יהיה להתקרב.
תודה
קבלתי ואתקן. גיורא
בהחלט לא, אבל מה מצאת עוול במילה "לקרוב"? כאמור היא במילון, והמילון עומד לרשות המחבר להשתמש במילותיו – אין לדחות מילה בקש – אם אין היא בשימוש הכללי המשורר יחזיר אותה אל השימוש, הנדיר אולי, אבל מי אמר שמשורר חייב לכתוב בשפת הרחוב? כל עוןד דבריו מובנים, מותר לו לגאול מילה מהנשייה.
או משהו כזה
תודה משה
הטענה הייתה לגבי המשלב הלשוני הגבוה של המילה לעומת זה של השיר. בודאי שלמשורר מותר לעשות מה שיחפוץ (אפילו להמציא מילים או לשבשן) אבל ההנחה היא שאם יש חריגה -היא מכוונת. במקרה בשיר הזה הייתה לי תחושה שהמילה להתקרב היא גסה מדי ומסורבלת ולכן בחרתי ב"לקרֹב" אבל היו שקראו את השיר וטענו שזו תחושה מאד סובייקטיבית שלי.
נתן לזמן לדבר, אחזור לשיר עוד כחצי שנה ואראה.
תודה על הביקור.
אני יוצא עכשיו מטעמי עבודה לפסק זמן מהבננות. המשך לבקר אצל אחרים אני בטוח שתגלה שם דברים מעניינים.
שלך
גיורא
יפה. (בשתי התמונות שצלמת).
🙂
תודה, אני מקווה שנהנת בחיפה. גיורא
במקום שציפור הנפש, לא יפחידנו הפלסטיק. כובש, גיורא.
לבנה, אי אפשר להגדיר את מהות השיר יותר טוב ממה שעשית. תודה גיורא
יפה. קצת משונה ההיפוך: בדרך כלל שקית ניילון מתעופפת כמו בעל חיים
איזה מראה נהדר נשקף. תמסור לה פריסת שלום (מרחוק) לציפור שלך.שיר יפה ועדין
לריקי, אמסור לה. היא עדיין בשדה על אותו רגב. ובטח שלא אתקרב אליה שמא מכשף רשע יהפוך אותה רחמנא ליצלן ליריעת פלסטיק.
מאד יפה השיר, גיורא ובמיוחד אהבתי את הצילום, מהאיזור האהוב עלי מאד לצייר
תודה איריס, את מוזמנת לבוא לכאן לצייר. אני בטוח שהציפור תחכה לך כאן, בטח עד הרוחות הבאות.
מר גיורא,
נכנסתי גם פה,
בכל מקום אני מגלה שאתה בן אדם
לגבי השיר, אז זה ככה:
זה מזכיר לי רעיון יפה השוכן בלב ונזהרים מלקרוב אליו ולגעת בו שמא יתעופף
מוקירך
משה
גירא, איכשהו פסחתי על השיר הניפלא והעדין הזה, העומד על רגב אחד של הלב.
תודה אורה
ולהתראות בבלוג אחרי שאסיים התחייבויות קודמות
שלך
גיורא