נולדתי ב - 1951 במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי.
עד לפני כחמש שנים החזקתי ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים.
כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה.
מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה.
ספרי "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010
הזכיר לי, פעם חברה סיפרה לי שהלכה לישון שנת צהרים ולילדיה הצעירים אמרה : אל תעירו אותי אלא במקרה חירום. שאלו הילדים: ומה זה מקרה חירום?
ענתה: אם יש דם!
תודה דוד
הוא גבר לעניין, ביחוד שהרשה לי להעלות את השיר.
יש לי כלל: אני כותב על מה ועל מי שאני רוצה. אבל אם זה נוגע למישהו מבני המשפחה, אני מבקש את רשותו לפרסם.
זה נכון לעשות
למזלי הילדים שלי עומדים בתור להכנס לספרים
בראשון יש שיר על מירב הבכירה בשני שיצא עכשיו
״מרחקי נגיעה״ שרית ביתי השניה ובכתב יד השלישי מאיר
אשתי מופיעה בכול הספרים
וצופית תחכה לרביעי
בינתיים היא הכי מעורבת עושה את הגרפיקה
בקיצור זה יופי שהילדים מחוברים
גיורא, ללא ספק, סדר עדיפויות נכון… 🙂
ארוס ותנטוס תמיד גרים בכפיפה אחת בנפש האדם .
לנורית
כך זה נשמע. תודה
שבת שלום
אני קוראת בקצרצר הומור שחור וגעגועים למה שהיה.
שבת שלום
רות
אוסיף, אל תעירו ואל תעוררו את האהבה —עד שתחפץ.
רות
הזכיר לי, פעם חברה סיפרה לי שהלכה לישון שנת צהרים ולילדיה הצעירים אמרה : אל תעירו אותי אלא במקרה חירום. שאלו הילדים: ומה זה מקרה חירום?
ענתה: אם יש דם!
לרקפת
גדול!!!
היי גיורא
הבחור שגידלת בסדר גמור
הוא מכיר טוב את סדרי העדיפות
תודה דוד
הוא גבר לעניין, ביחוד שהרשה לי להעלות את השיר.
יש לי כלל: אני כותב על מה ועל מי שאני רוצה. אבל אם זה נוגע למישהו מבני המשפחה, אני מבקש את רשותו לפרסם.
זה נכון לעשות
למזלי הילדים שלי עומדים בתור להכנס לספרים
בראשון יש שיר על מירב הבכירה בשני שיצא עכשיו
״מרחקי נגיעה״ שרית ביתי השניה ובכתב יד השלישי מאיר
אשתי מופיעה בכול הספרים
וצופית תחכה לרביעי
בינתיים היא הכי מעורבת עושה את הגרפיקה
בקיצור זה יופי שהילדים מחוברים
שיר מלא נעם !
שיר מלא נעם !
הכרעה מאד מעניינת עושה הנער.אני יכולה להתחבר אליה.
עפרה