כבר כמה ימים אני מסתובבת בתחושה אפוקליפטית. החתול האהוב שלי מוטל חולה בגלל שאני הרעלתי אותו שלא בידיעתי. אנחנו מכינים תרופות שיועילו לנו, ובסוף אנחנו הורגים את עצמנו.   זו הפעם השנייה בשנה האחרונה שאני מרעילה אותו ככה, מתוך רצון להועיל. בפעם הקודמת שמתי לו טיפות "פרונטליין פלוס" נגד פרעושים, והוא קיבל עצירות כרונית של חודש שלם, לא אכל בכלל, ...

  כתבתי תגובה אצל מיכל ב', והנה נסחפתי לכתיבת פוסט.   כתבתי שם שאני מתה שיהיה לסופר קאנוני, נניח א.ב. יהושע, יומן רשת אישי (בלוג, במילים אחרות), שבו הוא יכתוב על כאבי הטחורים שלו, על ראש הממשלה שמרגיז אותו, על המקרר שקנה ועושה לו בעיות ולא באים לתקן לו אותו, ומצדי שייתן תמונה של כלבו או חתולו או התוכי שלו. ...

  עיתון מעריב ביקשו ממני למלא את השאלון החמוד הזה. אמרו לי, "אל תעברי על 300 מילה". כמובן שעברתי קצת, והם קיצצו, ודווקא את התשובות המעניינות לדעתי. אז אני מעלה אותו גם כאן, לא מקוצץ. (פורסם במוסף התרבות של מעריב ב-20.2.09)               מה הספר האהוב עלייך? "אלה תולדות" של אלזה מורנטה. לעולם, אבל לעולם, לא אשכח את הילד ...

        1.   תחשוב אם אתה היית רוצה לקבל תגובה כמו זו שאתה כותב עכשיו לרעך. אם לא, צנזר מיד.   2.   אל תתנשא על האחר. כבד את הישגיו (במקרה זה, הספרותיים) של האדם שאתה כותב לו. לפני שאתה כותב למישהו תגובה, תבדוק קודם מיהו ומהו. זה שאינך מכיר אותו ולא שמעת עליו, לא אומר שאין לו הישגים ...

  היום עברתי חוויה מרגשת. הגרפולוגית מיכל דורון, שיש לה בלוג אצלנו, הזמינה אותי לשיעור שלה בסמינר הקיבוצים. היא מנתחת כתבי יד של סופרים ומשוררים, כי היא חוקרת את הקשר בין כתב ויצירתיות, והשנה זו השנה הרביעית שהיא מארחת "על ספתה" סופרים ומשוררים ומנתחת את כתב ידם מול תלמידיה. אחר כך היוצר אומר מה הוא חושב על הניתוח שלה, במה ...

סופרת מאוד מפורסמת אמרה לי פעם, כשהצעתי לה לפתוח כאן בלוג בראשית ימי ייסוד הבלוגיה, שהיא לא כותבת אם לא משלמים לה. אמרתי לה שגם אם לא משלמים, לפעמים אדם רוצה להגיד משהו, למשל דעה פוליטית, ואם זה בא מפיה של סופרת רהוטה ומפורסמת כמוה, זה יכול, למשל, להשפיע על דעת הקהל.   והיא הייתה בשלה. את לא משלמת, היא ...

הפרסומת האחרונה של מזרוני קינג קוייל די הרסה אותי מצחוק. רואים בה זוג ישראלי טיפוסי עומד בקבלה של מלון בתאילנד כדי לעשות צ'ק אאוט, ופתאום המזוודה שלהם מתנפחת ומתנפחת ואז ומתפוצצת, ומגיח מתוכה מזרן ענקי שהם גנבו ודחפו פנימה. אין, גדול, גדול. פרסומת גדולה.   בדיוק אחרי הפרסומת ראיתי את רונאל פישר מדווח על הדבר היחיד שהוא גנב פעם בבית ...

חבר לנסיכה באני, המלך חדג'ג' הראשון. כמעט בן שנה. זה גור זה? היה גור. עכשיו הוא בריון השכונה.

את התחזיות השחורות בנוגע להליכונים (משטחי ריצה) שנרכשים בהמוניהם ונזנחים אחרי חודש, שבוע, יומיים… ונהפכים למתלה לבגדים, כבר שמעתי. שמעתי, וכמו כולם החלטתי שלי זה לא יקרה, אני את ההליכון שלי אנצל כליל. אין דבר כזה, הרי שילמתי עליו לא רע, אז אני אלך עליו עד שתצא לו הנשמה או המנוע, מי שילך ראשון.   אבל כמו במערכון מ"ארץ נהדרת" ...

  "טקיירו מוצ'ו" הוא סיפור של הסופרת בטינה פקר, שספרה "אחרי שסבתא מתה" ראה אור בהוצאת תג בשנות התשעים. זהו סיפור עדין ומרגש על אהבה יחידה במינה לגבר ולאדמה. בעבר פרסמתי כאן סיפור אחר שלה "אחי הגדול".                                                           טקיירו מוצ'ו                                                      מאת בטינה פקר   דודתי רחל הזמינה אותי להתלוות אליה לטיול סביב הקיבוץ. חשבתי שיהיה זה ...